מה בין משך שלב REM בשינה ובין הסיכון לדמנציה? (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי משך שלב REM (Rapid Eye Movement) מלווה בעליה משמעותית בסיכון לדמנציה. החוקרים מציינים כי הקשר בין משך שינת REM ובין דמנציה עשוי לנבוע בחלקו מהפרעות נשימה בשינה.

המחקר התבסס על 321 משתתפים ממחקר Framingham Heart Study Offspring Cohort וכלל את המשתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 67 שנים), עם נתונים זמינים אודות היארעות דמנציה. שלבי השינה נבחנו באמצעות בדיקת שינה ביתית והמשתתפים היו במעקב לאורך עד 19 שנים לזיהוי היארעות דמנציה (מעקב ממוצע של כ-12 שנים).

החוקרים מדווחים על 32 מקרים חדשים של דמנציה; 24 תאמו למחלת אלצהיימר. לאחר תקנון לגיל ומין, משך קצר יותר של שינת REM וחביון שינת REM ארוך יותר נקשרו שניהם עם סיכון מוגבר להיארעות דמנציה. כל ירידה של אחוז בשינת REM לוותה בעליה של כ-9% בסיכון להיארעות דמנציה. היקף הקשר בין אחוז שינת REM ודמנציה היה דומה לאחר תקנון למשתנים אחרים, כולל גורמי סיכון למחלות כלי דם, תסמיני דיכאון וטיפול תרופתי, לאחר הוצאת חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל בתחילת המחקר ולאחר הוצאת חולים שפיתחו דמנציה בשלב מוקדם במהלך המעקב.

החוקרים לא זיהו קשר בין שלבי שינה אחרים ובין הסיכון לדמנציה.

ממצאי המחקר קושרים בין מנגנונים המשפיעים על שינת REM כגורמים המנבאים התפתחות דמנציה.

Neurology. Published online August 23, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן