מה בין משך שלב REM בשינה ובין הסיכון לדמנציה? (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי משך שלב REM (Rapid Eye Movement) מלווה בעליה משמעותית בסיכון לדמנציה. החוקרים מציינים כי הקשר בין משך שינת REM ובין דמנציה עשוי לנבוע בחלקו מהפרעות נשימה בשינה.

המחקר התבסס על 321 משתתפים ממחקר Framingham Heart Study Offspring Cohort וכלל את המשתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 67 שנים), עם נתונים זמינים אודות היארעות דמנציה. שלבי השינה נבחנו באמצעות בדיקת שינה ביתית והמשתתפים היו במעקב לאורך עד 19 שנים לזיהוי היארעות דמנציה (מעקב ממוצע של כ-12 שנים).

החוקרים מדווחים על 32 מקרים חדשים של דמנציה; 24 תאמו למחלת אלצהיימר. לאחר תקנון לגיל ומין, משך קצר יותר של שינת REM וחביון שינת REM ארוך יותר נקשרו שניהם עם סיכון מוגבר להיארעות דמנציה. כל ירידה של אחוז בשינת REM לוותה בעליה של כ-9% בסיכון להיארעות דמנציה. היקף הקשר בין אחוז שינת REM ודמנציה היה דומה לאחר תקנון למשתנים אחרים, כולל גורמי סיכון למחלות כלי דם, תסמיני דיכאון וטיפול תרופתי, לאחר הוצאת חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל בתחילת המחקר ולאחר הוצאת חולים שפיתחו דמנציה בשלב מוקדם במהלך המעקב.

החוקרים לא זיהו קשר בין שלבי שינה אחרים ובין הסיכון לדמנציה.

ממצאי המחקר קושרים בין מנגנונים המשפיעים על שינת REM כגורמים המנבאים התפתחות דמנציה.

Neurology. Published online August 23, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן