הורים הסובלים מהפרעות שינה נוטים לדווח באופן שגוי על הפרעות שינה בילדיהם (Pediatrics)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pediatrics, עולה כי בקרב הורים הסובלים מהפרעות שינה קיימת שכיחות מוגברת של דיווחים על הפרעות שינה בילדיהם, דיווחים שאינם מאומתים כאשר בוחנים את דפוסי השינה של הילדים באמצעות מדי אקטיגרפיה.

במסגרת המחקר השוו החוקרים את דפוסי השינה עליהם דיווחו הורים אודות עצמם ואודות ילדיהם אל מול דפוסי אקטיגרפיה. כאשר על-פי הבדיקות נראה היה כי הילדים ישנו היטב, ההורים עם קשיי שינה בעצמם עדיין נטו לדווח על הפרעות שינה בילדיהם.

מדגם המחקר כלל 100 ילדים בגילאי 2-6 שנים והחוקרים ביקשו מההורים הביולוגים של הילדים למלא יומני שינה עבור עצמם ועבור ילדיהם, כמו גם שאלוני בריאות. בין היתר, הם שאלו את ההורים אם ילדיהם סבלו מקושי להירדם או להישאר ישנים, ישנוניות יתר במהלך היום, או הפרעות דוגמת דיבור או התכווצויות בזמן שינה.

בכל לילה במהלך שבוע, הילדים ענו מדי אקטיגרפיה על שורש כף היד, הקרסול או הירך. המכשירים ספרו את תקופות חוסר פעילות כשינה ללא-הפרעה ומדדו את משך ועוצמת התנועה במהלך הלילה לזיהוי הפרעות.

מנתוני מדי אקטיגרפיה עלה כי הילדים ישנו לרוב כ-8.5 שעות בלילה. מרבית הילדים ענדו את המדים כל לילה במהלך המחקר, אם כי 8% מהם פספסו לפחות לילה אחד.

גם לאחר תקנון לגורמים דוגמת גיל, מין, מספר אחים ואחיות, נוכחות מחלות כרוניות וטיפול תרופתי, בהורים שדיווחו על הפרעות שינה בעצמם, תועד סיכוי גבוה יותר לדיווח על הפרעות שינה בילדיהם, הפרעות שלא אושרו בבדיקות אקטיגרפיה.

Pediatrics 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן