הורים הסובלים מהפרעות שינה נוטים לדווח באופן שגוי על הפרעות שינה בילדיהם (Pediatrics)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pediatrics, עולה כי בקרב הורים הסובלים מהפרעות שינה קיימת שכיחות מוגברת של דיווחים על הפרעות שינה בילדיהם, דיווחים שאינם מאומתים כאשר בוחנים את דפוסי השינה של הילדים באמצעות מדי אקטיגרפיה.

במסגרת המחקר השוו החוקרים את דפוסי השינה עליהם דיווחו הורים אודות עצמם ואודות ילדיהם אל מול דפוסי אקטיגרפיה. כאשר על-פי הבדיקות נראה היה כי הילדים ישנו היטב, ההורים עם קשיי שינה בעצמם עדיין נטו לדווח על הפרעות שינה בילדיהם.

מדגם המחקר כלל 100 ילדים בגילאי 2-6 שנים והחוקרים ביקשו מההורים הביולוגים של הילדים למלא יומני שינה עבור עצמם ועבור ילדיהם, כמו גם שאלוני בריאות. בין היתר, הם שאלו את ההורים אם ילדיהם סבלו מקושי להירדם או להישאר ישנים, ישנוניות יתר במהלך היום, או הפרעות דוגמת דיבור או התכווצויות בזמן שינה.

בכל לילה במהלך שבוע, הילדים ענו מדי אקטיגרפיה על שורש כף היד, הקרסול או הירך. המכשירים ספרו את תקופות חוסר פעילות כשינה ללא-הפרעה ומדדו את משך ועוצמת התנועה במהלך הלילה לזיהוי הפרעות.

מנתוני מדי אקטיגרפיה עלה כי הילדים ישנו לרוב כ-8.5 שעות בלילה. מרבית הילדים ענדו את המדים כל לילה במהלך המחקר, אם כי 8% מהם פספסו לפחות לילה אחד.

גם לאחר תקנון לגורמים דוגמת גיל, מין, מספר אחים ואחיות, נוכחות מחלות כרוניות וטיפול תרופתי, בהורים שדיווחו על הפרעות שינה בעצמם, תועד סיכוי גבוה יותר לדיווח על הפרעות שינה בילדיהם, הפרעות שלא אושרו בבדיקות אקטיגרפיה.

Pediatrics 2016

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן