שביעות רצון מהחיים עשויה להשפיע על איכות השינה בגיל העמידה (מתוך כנס SLEEP 2015)

מנתונים חדשים עולה כי גברים בגיל העמידה החשים שביעות רצון רבה יותר מחייהם מצליחים להירדם מהר יותר בהשוואה לאלו עם שביעות רצון נמוכה יותר.

מניתוח הנתונים אודות 3,950 מבוגרים שלקחו חלק במחקר MIDUS-II (Midlife in the United States II) עלה כי באלו עם שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם חביון הזמן עד לתחילת שינה היה קצר יותר.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על שאלון בן שש שאלות להערכת שביעות הרצון של המשתתפים כנמוכה, בינונית וגבוהה, ומדד סובייקטיבי של מספר הדקות שנדרשו עד להירדמות שימש למדידת חביון הזמן עד לתחילת שינה. גילאי המשתתפים עמדו בממוצע על 57 שנים, 55% היו נשים.

מהנתונים עלה כי ההשפעה של שביעות רצון על חביון זמן השינה הייתה משמעותית, עם קשר בין שביעות רצון נמוכה ובין דחיית תחילת שינה בגיל העמידה. בקרב משיבים עם מדדי שביעות רצון גבוהים יותר תועד חביון זמן שינה קצר יותר ובאלו עם שביעות רצון גבוהה חביון זמן השינה היה בטווח התקין.

מומחים בתחום מסבירים כי הממצאים הגיוניים, שכן כאשר הבית שלך עומד בפני עיקול או שאשתך בוגדת בך ואתה מוטרד מאוד, יידרש זמן רב יותר להירדם. הבעיה היא כי לעיתים קרובות אנשים נכנסים למיטה לא כאשר הם עייפים אלא כאשר מעוניינים לסיים את היום.

הם מוסיפים כי קשיים בהירדמות אינם בהכרח מצדיקים התחלת טיפול בכדורי שינה. כאשר אנשים נכנסים למיטה הם לא יכולים לצפות לשלוט בשינה שלהם כמו בלחיצת כפתור. כאשר הם נכנסים למיטה בשעה 11 בלילה, הם מעוניינים להירדם מיד ובמידה ונדרשים להם למעלה מחמש דקות הם מתחילים לחשוב על החיים ונכנסים לדיכאון.

בחלק מהמקרים האנשים מפתחים תחושות שליליות כאשר נדרשת להם למעלה משעה להירדם. הם סבורים כי מדובר בבעיה ויכולים בקלות לברוח לעזרה של כדורי שינה לשארית חייהם. מסיבה זו אנשים רבים שותים אלכוהול עד שנרדמים, הם רוצים לברוח במהירות ואם לא מצליחים לעשות כן, הם רואים זאת ככשלון.

מתוך כנס SLEEP 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן