מנתונים חדשים עולה כי למלטונין בשחרור-ממושך (PRM או Prolonged-Release Melatonin, Circadin) השפעה ממושכת עם תופעת איבאונד נמוכה מאוד המעידים על חשיבות הטיפול בייצוב מחזורי שינה-עירות בטיפול באינסומניה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מלטונין בשחרור-ממושך אושר באירופה לטיפול באינסומניה ראשונית בחולים בגילאי 55 שנים ומעלה, הסובלים מאיכות שינה ירודה. עם תרופות היפנוטיות מוכרות (אגוניסטים לקולטן לבנזודיאזפין), קיים חשש מאפקט ריבאונד ו/או תסמיני גמילה. כעת החוקרים מדווחים על נתוני מעקב לאחר-שיווק מגרמניה, להערכת ההשפעות של שלושה שבועות טיפול ב-PRM על השינה בחולים עם אינסומניה במהלך הטיפול ושלב מוקדם (1-2 ימים) ומאוחר (כשבועיים) לאחר הפסקת הטיפול.
מדגם המחקר כלל 653 משתתפים (597 חולים זמינים להערכה) מ-204 אתרים (גיל ממוצע של 62.7 שנים, 68% טופלו קודם לכן בתרופות היפנוטיות, 65% נשים). עם טיפול ב-PRM איכות השינה הממוצעת השתפרה מ-4.2 ל-2.6 (בסולם של 1-5, כאשר 1 היא שינה טובה מאוד ו-5 שינה גרועה מאוד) ועירנות בשעות הבוקר השתפרה מ-4.0 ל-2.5. השיפורים נותרו במהלך תקופת המעקב לאחר טיפול.
תופעת ריבאונד, שהוגדרה כהידררות של נקודה אחת באיכות השינה מתחת לערכי הבסיס, תועדה ב-3.2% (הפסקה מוקדמת) ו-2.0% (הפסקה מאוחרת). מרבית המשתתפים (77%) שנטלו קודם לכן תרופות היפנוטיות מסורתיות הפסיקו את הטיפול הנ”ל ורק 5.6% מאלו שלא קיבלו תרופות אלו קודם לכן החלו בטיפול זה לאחר הפסקת PRM.
הטיפול במלטונין בשחרור ממושך נסבל היטב והאירועים החריגים הנפוצים ביותר כללו בחילות (1.5%), סחרחורות, אי-שקט וכאבי ראש (פחות מ-1%). לא תוארו אירועים חריגים חמורים ולא תוארו אירועים חריגים לאחר הפסקת הטיפול.
Int Clin Psychopharmacol. 2015 Jan;30(1):36-42
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!