טיפול בדום נשימה בשינה בחולים עם אי-ספיקת לב מפחית אשפוזים חוזרים בתוך חודש (J Clin Sleep Med)

הפרעות נשימה בשינה לא-מאובחנות הן נפוצות בחולים המאושפזים עקב אי-ספיקת לב או בעיות לבביות אחרות ויש לחפש אחר הפרעות אלו באמצעות בדיקות שינה באשפוז בחולים עם סימנים להפרעות אלו, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי. עוד עולה מהנתונים כי טיפול במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) לאחר שחרור חולים עם עדות לדום נשימה בשינה מפחית את הסיכון לאשפוזים חוזרים בתוך שלושים ימים, לפחות באלו המקפידים על היענות מלאה לטיפול ב-CPAP.

באמצעות מוניטור שינה נייד, החוקרים זיהו הפרעות נשימה בשינה ב-79% מהחולים עם אי-ספיקת לב, הפרעות קצב או אוטם חד של שריר הלב, שלא אובחנו עם דום נשימה בשינה אך הדגימו תסמיני הפרעות נשימה בשינה, דוגמת נחירות. 19 החולים ששוחררו עם מכשיר CPAP עם היענות מלאה לטיפול, לא אושפזו בשנית בתוך חודש. זאת בהשוואה לשיעור אשפוזים חוזרים של 29% מבין 17 החולים ששוחררו לביתם עם המכשיר אך לא השתמשו בו. בקבוצת החולים שהשתמשו במכשיר ה-CPAP חלק מהזמן לא תועדו תוצאות הרבה יותר טובות.

החוקרים זיהו 109 חולים שאושפזו ביחידת טיפול לבבי עם תסמיני הפרעות נשימה בשינה. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 59 שנים, עם מדד מסת גוף ממוצע של 34; 62.5% היו גברים. מרבית החולים אובחנו עם אי-ספיקת לב (87.4%) או פרפור פרוזדורים (47.1%) ומעטים אושפזו מסיבות אחרות, דוגמת כאבי חזה או אוטם שריר הלב (7.7%).

הפרעת דום נשימה בשינה אובחנה לצד מיטת החולה, באמצעות מוניטור שינה נייד, כלומרף ללא מכשיר EEG וללא טכנאי שינה העוקב אחר החולה, בניגוד לבדיקת שינה קלאסית במהלכה החולה שוהה לילה במעבדת שינה.

ב-81 חולים תועד מדד אפניאה-היפופניאה של לפחות חמישה אירועים בשעה, עדות להפרעת נשימה בשינה. 50 מהחולים הללו שוחררו מבית החולים וקיבלו מכשיר CPAP עם התאמת מסיכת פנים. באשר ליתר 31 החולים, מרביתם סירבתו לטיפול או נדרשו לבדיקת שינה נרחבת יותר. החוקרים הצליחו לאסוף נתונים אודות השימוש במכשיר CPAP במהלך 30 ימים אודות 42 חולים: 19 חולים השתמשו במכשיר במשך 6.4 שעות בלילה, בממוצע, במהלך 28 לילות (היענות מלאה), 20 חולים השתמשו במכשיר במשך 5.3 שעות, בממוצע, במהלך 9 לילות (היענות חלקית) ושלושה חולים לא השתמשו במכשיר CPAP.

בקרב החולים עם היענות מלאה למכשיר CPAP לא תועדו אשפוזים חוזרים לבית החולים או פניות לחדרי מיון בשל בעיות לבביות במהלך 30 ימים משחרורם. עם זאת, 30% מאלו עם היענות חלקית לטיפול ו-29% מהחולים ללא היענות למכשיר CPAP שבו לחדרי המיון או אושפזו בשנית.

ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות דום נשימה בשינה בחולים מאושפזים עם מחלה לבבית, בעיקר אי-ספיקת לב ופרפור פרוזדורים, ואבחנה וטיפול במחלה עשויים לסייע בשיפור המצב הבריאותי של החולים.

J Clin Sleep Med 2014; 10:1051-1059

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן