טיפול ב-Modafinil ( פרוויג’יל) משיג שיפור משמעותי בישנוניות במטופלים עם הפסקת נשימה קלה-בינונית שאינה מטופלת (Thorax)

מחקר חדש מ-Thorax מראה כי טיפול ב-Modafinil (  פרוויג’יל)  משיג שיפור ברמת הישנוניות במשך היום של מטופלים הסובלים מהפסקת נשימה בשינה (OSA) שאינה מטופלת.

ברקע מציינים החוקרים כי מטופלים עם OSA בדרגה קלה עד בינונית סובלים בדרך כלל מישנוניות מרובה בשעות היום. לטיפול בלחץ אוויר מתמיד חיובי (CPAP) יש אפקט מוגבל בהפחתת ישנוניות ב-OSA בדרגה בינונית, מציינים החוקרים.

החוקרים מציינים כי מודפיניל הינה תרופה המעודדת יקיצה הרשומה לטיפול בישנוניות יתר הקיימת במטופלי CPAP עם OSA . החוקרים העריכו שטיפול במודפיניל עשוי להוות טיפול יעיל גם בסובלים מ-OSA קל עד בינוני לא מטופל.

החוקרים גייסו גברים הסובלים מישנוניות עם OSA קל עד בינוני בגילים 18-70, עם אינדקס דום נשימה (AHI ) של 5-30 לשעה, וסקאלת אפוורת לישנוניות (ESS) מעל 10 וחילקו אותם באופן רנדומלי לקבלת 200 מ”ג מודפניל או פלציבו מידי יום למשך שבועיים, לפני ביצוע החלפה לאלטרנטיבה לאחר שבועיים לפחות של הפסקה. נעשה שימוש במודל מעורב של משתנים לצורך השוואה בין השינויים שהיו תחת מודפניל לפלציבו תוך סיווג כל המטופלים האקראיים כגורמים אקראיים.

החוקרים מדווחים כי בסה”כ נעשתה חלוקה רנדומלית של 32 מטופלים עם ממוצע AHI של 13 ( 6.4 )לשעה, גיל 47 (10.7) , ו-ESS של 13.6 (3.3), ו-BMI של 28.2 (3.6) של ק”ג/מ”ר. מתוך 32 המשתתפים 29 השלימו את המחקר.

יעד המחקר המרכזי , ה-ESS, השתפר יותר תחת הטיפול במודפניל בהשוואה לפלציבו (עלייה של 3.6 נקודות, ברווח בר סמך של בין  1.3 ל- 5.8, p=0.003).

יעד המחקר המשני שכלל נהיגה של 40 דקות בסימולטור הראתה שיפור תחת מודפניל בהשוואה לפלציבו (הפרש בסטיות בנהיגה של 4.7 ס”מ, ברווח בר סמך של 0.8-8.5 , p=0.018 ) .

תגובה פסיכומוטורית לבדיקת עירנות השתפרה באופן מובהק בקבוצת המודפניל בהשוואה לפלציבו ב-0.15 (1 חלקי MS) עם רווח בר סמך של 0.03-0.27 , p=0.016 ).

שיפורים בתוצאות תפקוד לפי שאלון שינה נטו לשיפור, ללא מובהקות, של 5.3 נקודות, ברווח בר סמך של בין  1- ל-11.6 , p=0.03 ).

החוקרים מסכמים כי הטיפול במודפניל השיג  שיפור בישנוניות במטופלים עם OSA קל עד בינוני לא מטופל. גודל האפקט לדעת החוקרים רלבנטי מבחינה קלינית שכן השיג 3-4 נקודותESS בהשוואה לטיפול ב-CPAP בלבד המשיג 1-2 נקודות. כמו כן, מדגישים החוקרים את השיפור בביצועים בסימולטור נהיגה והשיפור הזמן התגובה תחת הטיפול במודפניל.

Thorax. 2014;69(3):274-279.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן