מה בין חסך שינה ובין עליה במשקל הגוף? (Sleep)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת יולי של כתב העת Sleep, עולה כי הגבלת שינה לארבע שעות בלילה, למשך חמישה לילות רצופים, הובילה לעליה גדולה יותר במשקל הגוף, בהשוואה לקבוצת ביקורת.

החוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה כללו במחקר 225 מבוגרים בריאים, בגילאי 22-50 שנים, שאינם מעשנים ועם מדד מסת גוף בטווח 19-30 ק”ג למ”ר.

החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך שבוע בביתם לפני בדיקות במעבדה, במהלכן בחנו את המשתתפים למשך 12, 14 או 18 ימים רצופים. הם חילקו באקראי את המשתתפים לקבוצת התערבות (הגבלת שינה, 198 משתתפים) או קבוצת ביקורת (27 משתתפים).

המשתתפים בקבוצת ההתערבות ישנו ביומיים הראשונים 10-12 שעות במיטתם, ולאחר מכן במשך חמישה לילות רצופים ישנו 4 שעות במיטתם (מארבע עד שמונה בבוקר). המשתתפים בקבוצת הביקורת ישנו עשר שעות במיטתם (מעשר בלילה עד שמונה בבוקר). במהלך הבדיקות המעבדתיות, המשתתפים לא יכלו לעזוב את המעבדה ולא יכלו להתאמן, אך  היו רשאים לצפות בטלוויזיה, לקרוא, לשחק במשחקי וידיאו או משחקי קופסא, או לקחת חלק בפעילויות סדנטריות אחרות.

החוקרים עקבו אחר הצריכה הקלורית של תת-קבוצה של משתתפים (31 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-6 משתתפים בקבוצת הביקורת). הם גם שקלו את כל מוצרי המזון שניתנו בזמני ארוחות מוגדרים. עם זאת, המשתתפים היו רשאים לאכול בכל עת במידה והדבר לא הפריע לבדיקות. מוניטורים תיעדו את כל מוצרי המזון והמשקאות שצרכו המשתתפים ואת השאריות שנותרו. החוקרים מדדו את משקל הגוף 6-7 ימים לפני השלב המעבדתי, בעת הקבלה ובעת השחרור.

במשתתפים בקבוצת ההתערבות נרשמה עליה גדולה יותר משמעותית במשקל הגוף (0.97 ק”ג), בהשוואה לקבוצת הביקורת (0.11 ק”ג), ככל הנראה בשל האכילה בשעת לילה מאוחרת וארוחות עם תכולת שומן גבוהה יותר. בקרב משתתפים בקבוצת ההתערבות תחת ניטור הצריכה הקלורית נרשמה עליה של 0.52 ק”ג, בהשוואה לקבוצת הביקורת, בה נרשמה ירידה של 0.53 ק”ג.

בנוסף, בקרב משתתפים בקבוצת ההתערבות, גברים עלו במשקלם יותר מנשים (p=0.004) ושחורים עלו יותר מלבנים (p=0.003).

החוקרים כותבים כי למרות שמחקרים אפידמיולוגים קודמים רמזו לקשר בין משך שינה קצר ובין עליה במשקל הגוף או השמנת-יתר, הם הופתעו לגלות עליה משמעותית במשקל הגוף במהלך מחקר בתנאי מעבדה. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת המנגנון בבסיס הקשר הנ”ל.

Sleep. 2013;36:981-990

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן