השפעות טיפול במלטונין על זמני השינה של מתבגרים (Chronobiol Int.)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי טיפול במלטונין במינון נמוך , הניתן כל יום בשעות אחר הצהריים, עשוי לסייע בטיפול בתלמידים הסובלים מהפרעות בהרגלי שינה.

במהלך העשורים האחרונים, ההיארעות של נדודי שינה בשל הפרעה בתזמון השינה (Delay of Circadian Phase), עלתה משמעותית בקרב מתבגרים ברחבי העולם. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את מינון נמוך של מלטונין, הניתן כל יום אחר הצהריים, עשוי לסייע בתזמון השינה במתבגרים.

מדגם המחקר כלל 21 תלמידים בגילאי 14-19 שנים, עם קשיים בהתחלת שינה. מדובר היה במחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שארך חמישה שבועות. במהלך ששת הימים הראשונות בשבוע השני והרביעי, התלמידים טופלו בפלסבו או במלטונין (1 מ”ג) בין השעות 16:30-18:00. במהלך ששת הימים הראשונים לשבוע החמישי, כל התלמידים קיבלו מלטונין. בשבוע הראשון והשלישי ניתנו קפסולות ריקות.

בערב האחרון בכל שבוע ובבוקר למחרת, התלמידים נתנו דגימות רוק בבית להערכה מאוחרת יותר של מלטונין. הדגימות ניתנו באותה שעה בכל שבוע, מאוחר ככל הניתן בערב ומוקדם ככל הניתן בבוקר. הן התלמידים והן אחד ההורים קיבלו הודעה טקסט למכשיר הנייד 15 דקות לפני הזמן לדגימת רוק ונטילת הקפסולה בזמנים מוסכמים. יומני רישום השינה, הישנוניות הסובייקטיבית וזמני נטילת הקפסולה ודגימות רוק נרשמו בכל יום.

הניתוח העיקרי במהלך חמישה שבועות הדגים תוצאות משמעותיות למלטונין, שינה ומדד ישנוניות סובייקטיבי. מניתוח פוסט-הוק עלה כי זמני התחלת שינה נדחו לאחר מתן מלטונין בימי לימודים, בהשוואה למתן פלסבו (p<0.005) וכי משך השינה היה ארוך יותר (p<0.05). לאחר שבוע הלימודים האחרון עם טיפול במלטונין, התלמידים נרדמו 68 דקות מוקדם יותר וישנו 62 דקות יותר בכל לילה, בהשוואה לשבוע הבסיסי.

ערכי מלטונין ברוק בבוקר ירדו בהשוואה לפלסבו (p<0.001) והערכים בשעות הערב עלו (p<0.001), עדות להתקדמות אפשרית בשלב שינה. בהשוואה לשבועות בהן ניתן פלסבו, התלמידים דיווחו על פחות ישנוניות בימי לימודים ופחות ערנות, עם עליה בישנוניות בשעות הערב במהלך ימי טיפול במלטונין.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מינון נמוך של מלטונין בכל יום, הניתן בשעות אחר הצהריים, עשוי לקדם את זמני השינה ולסייע לתלמידים להיות ערניים יותר בימי לימודים, גם אם הם עדיין סובלים מהפרעות בהרגלי שינה.

Chronobiol Int. 2012 Nov;29(9):1239-48

לידיעה ב-Pubmed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן