הקטנת השקדים בגלי רדיו מכאיבה פחות מכריתת שקדים מלאה (Arch Otolaryngol Head Neck Surg)


תוצאותיו של מחקר פיילוט פרוספקטיבי מעידות כי בילדים הסובלים מהפסקות נשימה בשינה (OSA) בשל שקדים היפרטרופיים, הקטנה של ה-palatine tonsil באמצעות אלקטרודת גלי רדיו בטמפרטורה מבוקרת (TCRF) יעילה כמו הטיפול השמרני של כריתת השקדים באמצעות צריבה חשמלית, וכרוכה בפחות מורבידיות לאחר הניתוח.

החוקרים מסבירים כי מתקן ה-Somnoplasty TCRF מאפשר הסרת רקמה המצויה בתוך השקדים תוך שימור המוקוזה המכסה אותם. במחקר קודם, השיטה שימשה במבוגרים תחת הרדמה מקומית, ונכרכה במורבידיות ובאי-נוחות מינימליות, בהשוואה לפרוצדורה הסטנדרטית.

על-מנת להשוות בין שתי הגישות הללו בילדים, גייסו החוקרים 23 חולים בגילאי 4-15 שנים, עם OSA מדרגת חומרה מתונה, בשל היפרטרופיה של השקדים, וערך BMI נמוך מ-30.

13 חולים נבחרו באקראי להקטנה באמצעות TCRF ו-adenoidectomy, ו-10 חולים עברו tonsillectomy ו-adenoidectomy (טיפול T&A). כל הפרוצדורות בוצעו תחת הרדמה כללית.

במהלך השימוש במתקן ה-Somnoplasty נשמרה טמפרטורת היעד על 85 מעלות צלזיוס. לפרנכימה הוכנסו 5 מ”ל תמיסת מלח איזוטונית בכל צד, ואז הוחדר המתקן בעל שתי האלקטרודות 5-7 פעמים לכל אחד מהשקדים, בעוצמה של כ-1000J בכל פעם.

לאחר שהייה של לילה בבית החולים, החולים שוחררו והונחו לקבל טיפול בן 7 ימים של amoxicillin או clindamycin ו-acetaminophen עם codeine.

ביום שלאחר הניתוח, נרשמה הפחתה ברמת הכאבים בקבוצת ה-TCRF: אחד מהחולים סבל מכאבים מדרגה בינונית, 10 סבלו מכאבים מתונים, ו-2 חולים לא חשו כאב. בקבוצת ה-T&A הסטנדרטי, סבל חולה אחד מכאב חמור, 4 סבלו מכאב מדרגה בינונית, ו-5 חולים חשו כאב מתון.

משקלם של חולים בקבוצת ה-TCRF פחת בממוצע ב-1.0pounds לאורך השבוע הראשון שלאחר הניתוח, בהשוואה לירידה של 4.6pounds בקבוצת ה-T&A. ביום השביעי, 11 מהחולים בקבוצת ה-TCRF, ואף אחד מהחולים בקבוצת ה-T&A, חזרו לצרוך תפריט נורמלי.

כעבור 3 חודשים, הדירוגים בסקאלת אינדקס המצוקה הנשימתית היו דומים בקרב נבדקי שתי הקבוצות, כמו גם מדדים של העייפות בשעות היום, הנחירות והקשיים בדיבור ובבליעה.

החוקרים מציינים כי עלות מכשיר ה-TCRF גבוהה יותר, אך הם מאמינים שמחקרים נוספים יסייעו לעודד פיתוח ושימוש נוסף בטכניקה זו.

לידיעה במדסקייפ

Arch Otolaryngol Head Neck Surg 2006;132:425-431.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן