על-פי תוצאותיו של מחקר רב-מרכזי שפורסמו לאחרונה טיטרציה בהתאמה אישית בטיפול באמצעות לחץ חיובי קבוע בדרכי האויר (CPAP) יעילה כמו טיטרציה המבוצעת באמצעות פוליסומנוגרפיה (PSG).

החוקרים כותבים כי טיפול ה-CPAP הרגיל בהפסקות נשימה בשינה ובסינדרום תת-נשימה (SAHS) מחייב ביצוע טיטרציה של הלחץ במהלך פוליסומנוגרפיה, אולם ביצעו טירצית הפוליסומנוגרפיה יקר וצורך זמן.  

במחקר השתתפו 360 חולים שסבלו מ-SAHS שחייב מתן טיפול ב-CPAP. הנבדקים חולקו באקראי ל-3 קבוצות: טיטרציה רגילה, טיטרציה בהתאמה אישית, וטיטרצית נוסחת חיזוי עם התאמה בבית החולה. מדדי התוצאה העיקריים היו אינדקס ה-apnea-hypopnea (ה-AHI) ורמת העייפות הסובייקטיבית בשעות היום, והמעקב אחר החולים נמשך במהלך 12 שבועות.

בכל שלוש הקבוצות הופיע שיפור דומה ברמת העייפות הסובייקטיבית וב-AHI במתן טיפולי CPAP. בסיום תקופת המעקב,לא נמצאו הבדלים בשיעור הסיבוכים האובייקטיבי ובשיעור הפרישה מהמחקר בין שלוש הקבוצות.

החוקרים כותבים כי טיטרציה בהתאמה עצמית בבית החולה וטיטרצית נוסחת חיזוי עם התאמה בבית החולה יכולות להחליף את הטיטרציה הרגילה. הם ממליצים כי רמת הרוויה בחמצן תמדד במהלך ה-CPAP המטוטרת עצמאית. הם מציינים כי הפרוצדורות הללו עשויות להוביל לחסכון משמעותי בעלויות ולקצר משמעותית את רשימות ההמתנה לטיפול.

מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת לבדוק את התוצאות במתקנים שלא שימשו במחקר זה, שיעור נשירה של 9.7% (45 נבדקים) מתוך 466 החולים, מניעת השתתפותם של 106 חולים בשל הפרעות המונעות יכולת להעריך את איכות חייהם, והימצאות אפשרית של דעות קדומות הקשורות להעדר הסמיות בחוקרים.

במאמר מערכת מצורף מצויין כי מגבלות נוספות הן תקופת מעקב קצרה, הערכת רמת העייפות בהתבסס על מערכת דרוג סובייקטיבית, העדר מידע אודות לחץ הדם של הנבדקים, וחוסר המהימנות של טיטרציה הנערכת במהלך לילה אחד.

עוד נכתב כי מחקרים מצדיקים את הפחתת מורכבות הטיפול, וכך הפחתת עלותו. באופן זה, מוסבר, יתאפשר לספק לחולים טיפולי CPAP זולים ופשוטים יותר, שזמינותם תגדל.