חשיבות הערכת פעילות מינית בקרב חולי דמנציה (J Am Geriatr Soc)

למרבית חולי דמנציה המתגוררים בביתם יש בן/בת זוג פעילים מינית, כך עולה מתוצאות מחקר ארצי של משתתפים מבוגרים, שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. מבין בני/בנות הזוג של חולי דמנציה, 59% מהגברים ו-51% מהנשים היו פעילים מינית, כולל 41% מאלו בגילאי 80-91 שנים.

החוקרים בחנו נתונים אודות 3,196 מבוגרים בגילאי 62-91 שנים בפרויקט National Social Life, Health, and Aging Project, מחקר אורכי שכלל ראיונות אישיים ושאלונים שכללו את בני/בנות הזוג של הנשאלים. הם התבססו על מבחן MoCA (Montreal Cognitive Assessment) לסיווג המשתתפים לתפקוד קוגניטיבי תקין, ליקוי קוגניטיבי קל ודמנציה.

מהנתונים עלה כי מבין כל חולי הדמנציה שהתגוררו בביתם, 46% מהגברים ו-18% מהנשים היו פעילים מינית. מבין כל בני/בנות הזוג של חולי דמנציה, 59% מהגברים ו-51% מהנשים היו פעילים מינית. חלק גדול מהגברים ומהנשים עם דמנציה (כולל 74% מהגברים ו-34% מהנשים) ראו בחיי מין מרכיב חשוב בחייהם. למעלה משליש מהגברים ואחת מכל עשר נשים עם דמנציה דיווחו על בעיות מטרידות ביחסי מין, בפרט העדר עניין ביחסי מין.

עוד מדווחים החוקרים כי כאחד מכל עשרה נשאלים חש מאוים או מפוחד מבן/בת זוג. שיעור גבוה יותר של גברים (17%) מנשים (1%) עם דמנציה שוחחו עם רופא אודות יחסי מין. הסבירות לחיי מין פעילים הייתה נמוכה יותר בקרב בני זוג עם תפקוד קוגניטיבי גרוע יותר.

על רופאים לאזן בין הכבוד והאוטונומיה של חולה דמנציה המעוניין ביחסי מין ובין הצורך להגן על האחר מפני נזקים אפשריים. ממצאי המחקר מעידים כי אין להתעלם או לבטל כליל את חשיבות חיי המין בחולי דמנציה.

J Am Geriatr Soc 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן