רמות טרופונין מוגברות בזמן אלח-דם עשויים לנבא תמותה ומחלות לב וכלי דם (Circ Cardiovasc Qual Outcomes)

חוקרים מהולנד מדווחים במאמר שפורסם בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי רמות טרופונין (Troponin I) מוגברות בבדיקת High-Sensitivity Troponin I (hs-TnI) עשויות לנבא תמותה במהלך השבועיים הבאים, אך לא בשלב מאוחר יותר, בקרב חולים עם אלח-דם, כאשר בדיקת הטרופונין מבוצעת במהלך ארבעת הימים הראשונים לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ.

המחקר הנוכחי כלל 1,124 חולים עם אלח-דם ביחידות טיפול נמרץ עם אלח-דם בשני מרכזים גדולים בהולנד, שהיו חלק מיוזמת MARS (Molecular Diagnosis and Risk Stratification of Sepsis). המדגם לא כלל חולים עם מיוקרדיטיס, פריקרדיטיס, אנדוקרדיטיס, ניתוח לבבי לאחרונה, החייאת לב-ריאה לאחרונה ומצבים אחרים המוכרים כמעלי טרופונין.

רמות hs-TnI נבחנו בכל החולים בכל אחד מארבעת הימים הראשונים לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ. החוקרים מדווחים כי ב-755 חולים תועדו רמות של מעל 26 ננוגרם/ליטר בלפחות אחד מארבעת הימים.

יחס הסיכון לתמותה לאחר 14 ימים עמד על 1.72 על-רקע רמות hs-TnI של 100-500 ננוגרם/ליטר ועל 1.70 בנוכחות רמות של מעל 500 ננוגרם/ליטר, תוך תקנון לגיל; מין; אשפוז במחלקה כירורגית או פנימית; אתר זיהום; היסטוריה של מחלת כליות, מחלת לב וכלי דם ומחלות ריאה.

החוקרים מדווחים כי לא זוהה קשר בין רמות hs-TnI בכל סף ובין סיכון מוגבר לתמותה לאחר 14 ימים ועד שנה מהאשפוז.

בניתוח משני שכלל תת-קבוצה של 200 חולים, 16% מבין 11 החולים עם רמות hs-TnI מוגברות במהלך אלח-דם ענו על הקריטריון למחלת לב וכלי דם חדשה או במגמת החמרה, זאת בהשוואה ל-5% בלבד מיתר החולים ללא עליית רמות טרופונין במהלך אלח-דם. הקשר נותר מובהק סטטיסטית בניתוח מתוקן עם יחס סיכון של 1.25.

החוקרים מסכמים וכותבים כי רמות טרופונין אינן נבדקות לעיתים קרובות בחולים המאושפזים בשל אלח-דם, אך כאשר הרמות מוגברות הן עשויות להעיד על פרוגנוזה גרועה יותר.

Circ Cardiovasc Qual Outcomes. 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שימוש באלגוריתמים לניהול חום בילודים לפי משך מחלת החום (PEDIATRICS)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/06/2024

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף מחקר, שפורסם לאחרונה בעיתון PEDIATRICS והעריך את יעילות השימוש במרקרים דלקתיים [C-Reactive Protein (CRP), Absolute Neutrophile Count (ANC), Procalcitonin (PTC)] בניהול מקרי חום קצר משך (קטן משעתיים) בילודים מתחת לגיל שלושה חודשים, על מנת לאתר מחלה חיידקית (בדם או בנוזל השדרה).

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן