פעילות גופנית עשויה למנוע פסיכוזה בצעירים בסיכון גבוה (J Clin Psychiatry)

פעילות גופנית עשויה לשפר תסמינים חיוביים ושליליים, כמו גם תפקוד חברתי וקוגניטיבי, בצעירים בסיכון גבוה במיוחד לפסיכוזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה המניעתית של פעילות גופנית על תסמיני סכיזופרניה וגם לבחון את ההשפעה על ההיפוקמפוס, אזור במוח בו לעיתים קרובות ניתן לזהות שינויים טרם הופעת פסיכוזה.

לצורך כך, הם בחנו 12 מתבגרים או מבוגרים צעירים בסיכון גבוה במיוחד לפסיכוזה (גילאי 16-24 שנים), אשר דיווחו על אורח חיים יושבני בעיקרו. המשתתפים השלימו שאלוני Structured Interview for Prodromal Syndromes לפני ואחרי התערבות פעילות גופנית לאורך 12 שבועות, במטרה לאפשר לחוקרים לאבחן תסמינים מוקדמים ולעקוב אחר שינויים בתסמינים חיוביים ושליליים.

המשתתפים חולקו באקראי לפעילות גופנית 2 או 3 פעמים בשבוע והתאמנו ב-65-85% מצריכת החמצן המקסימאלית במשך 30 דקות בכל פעם, תחת השגחה של פיזיולוג ספורט. התסמינים החיוביים והשליליים, תפקוד חברתי, תוצאות הערכה נוירו-קוגניטיבית, כושר קרדיווסקולארי ומבנה ההיפוקמפוס וקישוריות תפקודית נבחנו לפני ואחרי המחקר.

בסופו של דבר, תשעה משתתפים השלימו את ההתערבות. בקרב המשתתפים במחקר תועד שיפור בתסמינים החיוביים והשליליים ובתפקוד החברתי; עוד זוהה שיפור בתחומים רבים בתפקוד הקוגניטיבי וכן עליה בקישוריות הפונקציונאלית בין ההיפוקמפוס השמאלי והקורטקס האוקסיפיטלי לאחר 12 שבועות פעילות גופנית.

תוצאות המחקר מעידות כי התערבות פעילות גופנית אפשרית במדגם של צעירים בסיכון גבוה במיוחד ועשויים לסייע בשיפור תפקוד קליני, חברתי וקוגניטיבי, וכן להשפיע לטובה על שינויים בתפקוד המוח באזורים שנקשרו עם התפתחות פסיכוזה. ממצאים אלו מהווים את הבסיס למחקר אקראי ומבוקר בשלב 2.

J Clin Psychiatry. 2017;78:e1167-e1173

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן