במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Psychiatry מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול ב- Clozapine(לפונקס) מפחית תמותה ומגן מפני פגיעה עצמית בחולים עם סכיזופרניה עמידה לטיפול.
מטרת המחקר הייתה לבחון את שיעורי תמותה מכל-סיבה ופגיעה עצמית בהקשר של טיפול ב- Clozapine בחולים עם סכיזופרניה עמידה לטיפול. מדגם המחקר כלל 2,370 חולים עם סכיזופרניה עמידה לטיפול לאחר 1 בינואר, 1996, שהיו במעקב עד תמותה, אירוע ראשון של פגיעה עצמית, הגירה, או 1 ביוני, 2013. הם בחנו את מרווח הזמן עד לתמותה מכל-סיבה וזמן עד אירוע ראשון של פגיעה עצמית.
החוקרים מדווחים כי שיעורי תמותה מכל-סיבה היו גבוהים יותר בקרב חולים שלא טופלו ב- Clozapine, בהשוואה לחולים שטופלו בתרופה זו (יחס סיכון של 1.88). שיעורים אלו נבעו בעיקר מתקופות בהן החולים לא קיבלו טיפול אנטי-פסיכוטי (יחס סיכון של 2.50), עם שיעורי תמותה גבוהים יותר באופן לא-מובהק במהלך טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות אחרות (יחס סיכון של 1.45, הבדל שאינו מובהק סטטיסטית). החוקרים מדווחים על תמותה מוגברת בשנה שלאחר הפסקת טיפול ב- Clozapine (יחס סיכון של 2.65). שיעורי פגיעה עצמית היו גבוהים יותר עם טיפול אנטי-פסיכוטי שאינו Clozapine, בהשוואה לטיפול ב- Clozapine (יחס סיכון של 1.36).
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על עליה של כמעט כפליים בשיעורי התמותה בקרב חולים עם סכיזופרניה עמידה לטיפול, שלא קיבלו טיפול ב- Clozapine, בהשוואה לחולים שטופלו ב- Clozapine. יתרה מזאת, מהממצאים עולה השפעה מזיקה של תרופות אנטי-פסיכוטיות אחרות בכל הנוגע לפגיעה עצמית, בהשוואה ל- Clozapine. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הגורמים בבסיס העליה בתמותה לאחר הפסקת Clozapine.
Am J Psychiatry. Published online July 28, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!