האם יש תועלת למתן מעכבי SGLT-2 לטיפול ב-COVID-19? (מתוך כנס ה-ESC)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-European Society of Cardiology עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 לא הפחית את הסיכון לתמותה או סיבוכים אחרים בקרב חולים מאושפזים עם COVID-19. מתוצאות הסקירה עולה כי התרופות בטוחות לשימוש בחולים עם COVID-19 ואין צורך להשהות את הטיפול.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפתוביולוגיה של זיהום COVID-19 ופגיעה באיברים כוללים מרכיבים רבים אשר באופן תיאורטי, עשויים להיות מושפעים לטובה מטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2, כולל תהליכי דלקת, נזק לאנדותל ומסלולים אחרים.

החוקרים השלימו מטה-אנליזה לבחינת נתונים אודות משתתפים בשלושה מחקרים אקראיים ומבוקרים גדולים בהנחיית ארגון הבריאות העולמי, אשר בחנו את השימוש במעכבי SGLT-2 לעומת פלסבו או טיפול סטנדרטי בחולים שאושפזו עם זיהום מאומת או חשד ל-COVID-19: מחקר DARE-19, להערכת Dapagliflozin (פורסיגה) ב-1,250 חולים; מחקר RECOVERY, בו נבחן הטיפול ב-Empagliflozin (ג’ארדיאנס) ב-4,271 חולים; מחקר ACTIV-4a, בו נבחן הטיפול ב-Dapagliflozin, Empagliflozin, Canagliflozin, או Ertugliflozin ב-575 חולים.

במחקר DARE-19 מצאו החוקרים כי טיפול ב-Dapagliflozin לא הפחית משמעותית את הסיכון לכשל איברים או תמותה ולא שיפר את שיעורי ההחלמה במבוגרים שאושפזו עם COVID-19 לעומת פלסבו, אם כי הנתונים הצביעו על שיעור אירועים נמוך יותר בקרב החולים שטופלו בתרופות אלו.

במטה-אנליזה, תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 לא השפיעו על התוצא העיקרי של תמותה מכל-סיבה לאחר 28 ימים (יחס סיכויים של 0.93, p=0.33), או על תוצאים משניים של תמותה באשפוז (יחס סיכויים של 0.85, p=0.37); שיעורי תמותה מכל-סיבה לאחר 90 ימים (יחס סיכויים של 0.82, p=0.18), או תוצאים כלייתיים או הנשמה מלאכותית. החוקרים מציינים כי שיעורי התמותה באשפוז ושיעורי התמותה לאחר 90 ימים לא היו זמינים ממחקר RECOVERY.

ממצאי המחקר היו עקביים בכל תתי הקבוצות.

בניתוח להערכת בטיחות הטיפול מצאו החוקרים כי שיעורי היארעות חמצת סוכרתית היו נמוכים בכל שלושת המחקרים, כאשר הם מציינים כי בתחילת המגפה עלה חשש מפני סיכון זה עם טפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בטיפול במעכבי SGLT-2 כטיפול סטנדרטי בחולים שאושפזו עם COVID-19. מהממצאים עולה כי אין עדויות משכנעות התומכות בהפסקת הטיפול במעכבי SGLT-2 בזמן מחלה חדה בחולים המקבלים את הטיפול בשל מצבים כרוניים, דוגמת אי-ספיקת לב, מחלת כליות כרונית או סוכרת מסוג 2, אשר אושפזו מסיבות אחרות.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן