טיפול ב-Azithromycin  מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב חדה ותמותה בחולים עם COVID-19 וללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם (J Am Heart Assoc)

טיפול ב- Azithromycin עשוי להביא לעליה בסיכון לאי-ספיקת לב חדה ותמותה בעבות זאת בקרב חולים מאושפזים עם COVID-19 וללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. בחולים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם לא תועד סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב חדה על-רקע הטיפול התרופתי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-פי עקרונות הפתוגנזה של נגיפים והסיכון לזיהום נלווה, סביר לבחור באפשרות טיפול אמפירי ב- Azithromycinכנגד דלקת ריאות משנית לזיהום ריאתי בנגיף קורונה. כעת הם השלימו סקירה מקיפה של הקשר בין טיפול ב- Azithromycin ובין התוצאות בחולים שאושפזו בשל COVID-19 בחמש מדינות ברחבי אירופה. מטרתם הייתה לקבוע אם Azithromycin מעלה את הסיכון לסיבוכים לבביים ואם ההשפעה על סיבוכים לבבים ותמותה משתנה לפי היסטוריה של מחלת לב וכלי דם קודמת.

החוקרים זיהו 793 חולים עם חשיפה ל- Azithromycinבתוך 24 שעות מאשפוז בבית חולים עם זיהום בקורונה ו-2,141 חולים נוספים שנדבקו בנגיף וקיבלו טיפול סטנדרטי. מבין כלל המשתתפים המחקר, במעט יותר משליש (36.4%) היה ידוע על מחלה קרדיווסקולארית קודמת.

התוצאים העיקריים כללו את שיעורי התמותה לאחר 30 ימים ואי-ספיקת לב חדה.

מהנתונים בכלל המדגם עולה כי שיעורי התמותה לאחר 30 ימים עמדו על 21% ושיעורי אי-ספיקת לב חדה עמדו על 8.6%. הטיפול ב- Azithromycin לווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאי-ספיקת לב חדה בקרב חולים עם היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית, בהשוואה לטיפול סטנדרטי (סיכון יחסי של 1.48, רווח בר-סמך 95% של 1.06-2.06) ולא זוהה קשר מובהק סטטיסטית עם שיעורי התמותה לאחר 30 ימים בקבוצה זו (סיכון יחסי של 0.94, רווח בר-סמך 95% של 0.69-1.28).

עם זאת, בקרב חולים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם, טיפול ב- Azithromycin לא לווה בסיכון מוגבר משמעותית לאי-ספיקת לב חדה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי (סיכון יחסי של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 0.75-2.04) ולווה בירידה מובהקת סטטיסטית לתמותה לאחר 30 ימים (סיכון יחסי של 0.57, רווח בר-סמך 95% של 0.42-0.79).

הסיכון היחסי לתמותה לאחר 30 ימים היה נמוך יותר בקרב חולים ללא היסטוריה של מחלת לב וכלי דם, בהשוואה לאלו עם היסטוריה של מחלת לב וכלי דם (P=0.01) והחוקרים מדווחים על קשר מובהק סטטיסטית בין אי-ספיקת לב חדה ותמותה (יחס סיכויים של 2.28, רווח בר-סמך 95% של 1.34-3.90).

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות ש- Azithromycin הינו אחד התכשירים הנפוצים שהיו בשימוש בזמן מגפת הקורונה, השימוש בתרופה זו לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים ותמותה בחלק מהמחקרים הקודמים באוכלוסיות ללא COVID-19. במדגם הנוכחי זוהה סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב חדה ותמותה בחולים עם היסטוריה של מחלת לב וכלי דם, אך לא באלו ללא מחלה קרדיווסקולארית קודמת.

J Am Heart Assoc, July 2023

לידיעה ב-Healio

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן