שינויים קוגניטיביים ושינויי EEG נמשכים עד 10 חודשים לאחר מחלת קורונה (Journal of Neurology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב- Journal of Neurologyהראה כי בקבוצה של חולים שאושפזו במחלקה לרפואה דחופה עם אבחנה של COVID-19, יותר ממחצית הראו הפרעות קוגניטיביות המשפיעות בעיקר על זיכרון ותשומת לב חודשיים לאחר השחרור. יחד עם זאת, במעקב של 10 חודשים, חל שיפור משמעותי בפגיעה הקוגניטיבית. אך, כמה ליקויים קוגניטיביים והפרעות במצב הרוח עדיין ניכרו ביותר משליש מהמטופלים. ממצאי ה-EEG הראו האטה בפעילות קליפת המוח, אשר השתפרה רק באופן חלקי בחודש העשירי.

החוקרים העריכו חולים בוגרים שאושפזו לחדר המיון עם אבחנה של COVID. אלו שדיווחו על תלונות קוגניטיביות עברו הערכה נוירופסיכולוגית ו-EEG הכולל 19 ערוצים לאחר 2 ו-10 חודשים מהשחרור מבית החולים. החוקרים העריכו את צפיפות הזרם האזורית וערכי הקישוריות ב-EEG ומדדו נפחי מוח וחומר לבן (WMH). הם העריכו נתונים קליניים בחולים ובריאים בתחילת המחקר ובאלה עםבלי דיסגאוזיההיפוזמיה לאורך זמן. מבין כל המשתתפים, רוב המשתתפים (85.7%) התאשפזו, כרבע (26.5%) נזקקו להנשמה מכנית לא פולשנית, ו-4.1% נזקקו לאינטובציה. כמעט שלושה רבעים (73.5%) חוו ביטויים נוירולוגיים, בעיקר דיסגאוזיה (59.2%) והיפוסמיה (44.9%). למרות שתסמינים נוירולוגיים חריפים נפתרו ברוב החולים בתחילת המחקר, 26.5% המשיכו לדווח על אסתניה.

בתחילת המחקר, 53% מהמטופלים הראו פגיעה לפחות בתחום קוגניטיבי אחד, בעיקר בתפקודים ניהוליים. בנוסף, 16% מהמטופלים הראו פגיעה בתפקוד ניהולי, בזיכרון ובראייה-מרחבית. יתר על כן, 28% מהחולים הציגו הפרעות פסיכופתולוגיות, כולל תסמיני דיכאון (10%), מאפייני PTSD (12%), או שניהם (6%). למשתתפים היו ביצועים גרועים יותר בכל התחומים הקוגניטיביים שנחקרו, בהשוואה לקבוצת הביקורת הבריאה, והפרעות בתפקוד הניהולי נמצאו בקורלציה עם מצוקה נשימתית אקוטית. ב-EEG, מטופלים הראו צפיפות זרם אזורית וקישוריות גבוהה יותר ברצועת הדלתא, אשר הייתה בקורלציה עם תפקודים ניהוליים ירודים. בדיקות ה-MRI הראו גם נפחי WMH גדולים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת הבריאה, שהייתה בקורלציה לחסרים בזיכרון מילולי. למרות שנצפה שיפור בליקוי הקוגניטיבי ובקישוריות EEG של רצועת דלתא לאורך הזמן, התסמינים הפסיכופתולוגיים נמשכו. בפרט, חולים שחוו דיסגאוזיההיפוזמיה חריפה הראו שיפור קל יותר במבחני זיכרון בהשוואה לחולים שלא חוו תסמינים אלה.

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן