מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Oncology עולה כי קרינה סטריאוטקטית הינה גישה יעילה כמו נתח בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (Non-Small Cell Lung Cancer) בשלב מוקדם ונתיח וכרוכה בתופעות לוואי מינימאליות.
מניתוח הממצאים ממחקרי STARS ו-ROSEL עלו שיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר קרינה סטריאוטקטית בהשוואה לניתוח בחולים עם NSCLC בשלב מוקדם ונתיח, אך לניתוח הנתונים הנ”ל היו מגבלות ניכרות. כעת ביקשו החוקרים לבחון את התוצאות ארוכות הטווח של מחקר Revised STARS, בו נכללו חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם אבחנה חדשה של NSCLC בשלב N0M0 וקוטר גידול של עד 3 ס”מ. קרינה סטריאוטקטית ניתנה במינון של 54 גריי בשלוש פרקציות (לנגעים היקפיים) או 50 גריי בארבע פרקציות (לגידולים מרכזיים).
התוצא העיקרי היה שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שלוש שנים.
בתקופה שבין תחילת ספטמבר בשנת 2015 ועד סוף ינואר בשנת 2017 גויסו למחקר 80 חולים, אשר היו במעקב לאורך חציון של 5.1 שנים.
שיעורי ההישרדות הכוללים עמדו על 91% (רווח בר-סמך 95% של 85-98%) לאחר שלוש שנים ועל 87% (רווח בר-סמך 95% של 79-95%) לאחר חמש שנים. הטיפול בקרינה סטריאוטקטית נסבל היטב, ללא רעילות בדרגה 4-5 ומקרה אחד (1%) של קוצר נשימה בדרגה 3, דלקת ריאות בדרגה 2 ופיברוזיס ריאתי בדרגה 2. לא דווח על אירועים חריגים חמורים.
לשם השוואה, במדגם מותאם (Propensity Matched) שעברו ניתוח באתה תקופת זמן, שיעורי ההישרדות הכוללים עמדו על 91% (רוח בר-סמך 95% של 85-98%) לאחר שלוש שנים ועל 84% (רווח בר-סמך 76-93%) לאחר חמש שנים. העדר-נחיתות באשר להישרדות הכוללת הודגמה החל משלוש שנים לאחר קרינה סטריאוטקטית.
בניתוח רב-משתני לא תועדו הבדלים משמעותיים בהישרדות הכוללת בין שתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ההישרדות ארוכת הטווח לאחר קרינה סטריאוטקטית אינה-נחותה בהשוואה להתערבות ניתוחית בחולים עם NSCLC בשלב מוקדם ונתיח. קרינה סטריאוטקטית עדיין מהווה גישת טיפול מבטיחה במקרים אלו, אך נדרשת מעורבות של צוות רב-מקצועי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!