חולים עם מחלות ריאומטיות ומחלות שריר-שלד לא-נשלטות בסיכון מוגבר לתמותה עקב נגיף הקורונה (Annals of the Rheumatic Diseases)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases עולה כי בחולים עם מחלות ריאומטיות ומחלות שריר-שלד קיים סיכון מוגבר לתמותה מנגיף הקורונה, במידה ומחלתם אינה תחת שליטה בזמן הזיהום הנגיפי.

מטרת המחקר הייתה לזהות גורמים הקשורים עם תמותה על-רקע COVID-19 בחולים עם מחלות ריאומטיות. החוקרים אספו נתונים ממאגרי חולים מבוגרים עם מחלות ריאומטיות וחשד או הוכחה לזיהום בנגיף הקורונה בין 24 במרץ ועד 1 ביולי. התוצא העיקרי היה שיעורי תמותה על-רקע זיהום בנגיף הקורונה.

מבין 3,729 חולים בגיל ממוצע של 57 שנים (68% נשים), 390 חולים (10.5%) הלכו לעולמם. גורמים בלתי-תלויים שנקשרו תמותה על-רקע זיהום בנגיף הקורונה כללו גיל (חולים בגילאי 66-75 שנים היו בסיכון גבוה פי 3 לתמותה; אלו מעל גיל 75 שנים היו בסיכון גבוה פי 6 לתמותה, בהשוואה לאלו עד גיל 65 שנים), מין זכר (יחס סיכויים של 1.46, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.91), יתר לחץ עם מחלות לב וכלי דם (יחס סיכויים של 1.89, רווח בר-סמך 95% של 1.31-2.73), מחלת ריאות כרונית (יחס סיכויים של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.26-2.25) וטיפול בסטרואידים במינון המקביל ליותר מ-10 מ”ג של פרדניזון (יחס סיכויים של 1.69, רווח בר-סמך 95% של 1.18-2.41).

פעילות מחלה בדרגה בינונית/גבוהה, בהשוואה לפעילות מחלה בדרגה נמוכה או מחלה בהפוגה לוותה בסיכוי גבוה יותר לתמותה (יחס סיכויים של 1.87, רווח בר-סמך 95% של 1.27-2.77).

טיפול ב-Rituximab (יחס סיכויים של 4.04, רווח בר-סמך 95% של 2.32-7.03), Sulfasalazine (יחס סיכויים של 3.60, רווח בר-סמך 95% של 1.66-7.78), טיפול בתרופות לדיכוי חיסוני (יחס סיכויים של 2.22, רווח בר-סמך 95% של 1.43-3.46) ואי-קבלת טיפול בתרופות ממשפחת Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs (יחס סיכויים של 2.21, רווח בר-סמך 95% של 1.48-3.01) לווה בסיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לטיפול ב-Methotrexate.

החוקרים כותבים כי בחולים עם מחלות ריאומטיות, שיעורי התמותה על-רקע זיהום בנגיף הקורונה היו גבוהים יותר בגברים מבוגרים ועם מחלות רקע מסוימות, כמו גם בחולים עם מחלה שאינה מאוזנת ותחת טיפול תרופתי מסוים. הסיכון המוגבר לתמותה בנוכחות מחלה לא-מאוזנת מעיד על חשיבות טיפול הולם בחולים אלו, עם עדיפות לטיפול שאינו כולל מינון גבוה של סטרואידים.

Annals of the Rheumatic Diseases 2021

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן