טיפול קרינתי מעלה את הסיכון לסרקומה בנשים עם סרטן שד עם מוטציה ב-TP53 (מתוך JAMA Oncology)

בנשים עם סרטן שד הנושאות וריאנטים פתוגניים ב-TP53 סיכון מוגבר להתפתחות סרקומה בתוך 15 שנים מקבלת טיפול קרינתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.  עם זאת, הסיכון המצטבר להתפתחות ממאירות שניה בתוך עשר שנים היה גבוה בנשים עם וריאנטים פתוגניים ב-TP53, בין אם קיבלו טיפול קרינתי ובין אם לאו.

הסיכון לממאירויות משניות בנשים עם סרטן שד הנושאות וריאנטים בגן TP53 לא נבחן לעומק. להערכת הסיכון לסרקומה לאחר טיפול קרינתי, החוקרים כללו 91 נשים עם סרטן שד ושינויים גנטיים ב-TP53 שעברו קודם לכן ניתוח. הוריאנטים ב-TP53 סווגו כוריאנטים פתוגניים או כאלו שמשמעותם אינה ברורה.

מבין 91 הנשים, 40 קיבלו טיפול קרינתי (28 עם וריאנטים פתוגניים; 12 עם וריאנטים שמשמעותם אינה ידועה) ו-51 לא קיבלו טיפול קרינתי (41 עם וריאנטים פתוגניים; 10 עם וריאנטים שמשמעותם אינה ברורה).

חציון משך המעקב עמד על 14 שנים בנשים עם וריאנטים פתוגניים (גיל חציוני של 35 שנים) שקיבלו טיפול קרינתי ועל 11 נשים במדגם ביקורות מותאם של 420 נשים ללא וריאנטים פתוגניים ב-TP53 (גיל חציוני של 38 שנים).

בנשים שקיבלו טיפול קרינתי תועדו גידולים מתקדמים יותר, מעורבות נרחבת יותר של קשריות לימפה בבית השחי וגידולים בדרגה גבוהה יותר. התוצא העיקרי היה ההיארעות המצטברת של סרקומה בשדה שכלל איברים בחזה באותו צד וכן צוואר ובלוטת תריס באותו צד.

מבין 28 נשים עם וריאנטים פתוגניים ב-TP53, שלוש נשים פיתחו סרקומה משנית בשדה עם היארעות מצטברת של 8.8% לאחר 15 שנים. לא תועדו אירועים בקבוצת הביקורות המותאמות או בשתי הקבוצות האחרות.

ההיארעות המצטברת של ממאירות משנית כלשהי לאורך עשר שנים עמדה על 22.5% באלו עם וריאנטים פתוגניים שקיבלו טיפול קרינתי ועל 38% באלו שלא קיבלו טיפול קרינתי, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (p=0.55).

ההישרדות הכוללת לא הייתה שונה משמעותית בין נשים עם וריאנטים פתוגניים שקיבלו טיפול קרינתי ואלו שלא קיבלו טיפול קרינתי.

לא תועדו מקרי תמותה משנית לסרקומה על-רקע טיפול קרינתי.

ממצאי המחקר מדגישים את הסיכון המוגבר לממאירות משנית מכל סוג בנשים עם וריאנטים פתוגניים ב-TP53, כאשר רוב הגידולים הממאירים אינם קשורים לטיפול הקרינתי. לנוכח ממצאים אלו החוקרים קוראים לשקול את הסיכון הכרוך בטיפול קרינתי אל מול התועלת התרפויטית, בפרט בנשים עם סרטן שד בסיכון מוגבר.

JAMA Oncology, Sep 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בדיקה רקטלית היא “בדיקה גרועה לסרטן הערמונית” – מנתחים וארגוני צדקה מסכימים

מקור: Baus
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|31/05/2026

רובנו חונכנו שבגברים ‘בדיקת האצבע’, בדיקה רקטלית של הערמונית, היא חלק ממערכת של גילוי מוקדם של סרטן הערמונית, אולם בשנים האחרונות ירדה בדיקה זו מחשיבותה

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

נגע גרורתי בקשתית שמקורו בסרטן ריאה מסוג non-small cell

מקור: pubmed
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|16/04/2026

גרורות לעין הן תופעה מוכרת, כאשר הענבייה (uvea) היא האתר השכיח ביותר למעורבות גרורתית. עם זאת, גרורות לקשתית (iris) הן נדירות יחסית, ובמיוחד כאשר מקורן הוא בסרטן ריאה מסוג Non-Small Cell Lung Cancer (NSCLC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן