מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Rheumatology עולה כי בעד 20% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) תועד מדד FIB-4 (או Fibrosis-4) חריג, עדות לדרגת סיכון לא ניתנת לקביעה עד גבוהה לפיברוזיס כבדי. עוד דווח על קורלציה משמעותית בין מדד FIB-4 ובין תנגודת לאינסולין, אך לא עם פעילות המחלה.

במחקר החתך חושב מדד FIB-4 בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית להערכת הקשר עם מאפייני המחלה ומחלות לב וכלי דם. מדגם המחקר כלל 465 מבוגרים עם דלקת מפרקים שגרונית (גיל ממוצע של 55 שנים, 81% נשים) בין השנים 2019 ו-2021, כולם עם משך מחלה של לפחות שנה אחת ותחת טיפול בסטרואידים מקביל לפרדניזון במינון יומי של עד 10 מ”ג.

מדד FIB-4 חושב על-בסיס משוואה שלקחה בחשבון את גיל החולה, ספירת טסיות וריכוזי ALT ו-AST, כאשר הסיכון לפיברוזיס סווג כנמוך, בינוני, או גבוה, על-בסיס ערכי סף מוגדרים. המשתתפים במחקר השלימו הערכה לקביעת פעילות המחלה, פרופיל שומנים, נוכחות תסמונת מטבולית, מדדים אנתרופומטריים ותנגודת לאינסולין באמצעות HOMA, כמו גם אולטרה-סאונד של עורקי הצוואר לזיהוי טרשת תת-קלינית של עורקי התרדמה. הסיכון למחלות לב וכלי דם נבחן על-פי מדד SCORE2 (או Systematic Coronary Risk Evaluation-2).

לפי מדד SCORE2, שני שליש מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית הוגדרו בסיכון נמוך למחלות לב וכלי דם, 28% הוגדרו בסיכון בינוני וב-6% דרגת הסיכון הייתה גבוהה; השכיחות של גורמי סיכון קרדיווסקולאריים הייתה גבוהה.

ערכי FIB-4 הצביעו על סיכון שלא ניתן לקביעה ב-18% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ועל סיכון גבוה ב-1%, בעוד שב-81% מהמקרים דרגת הסיכון הייתה נמוכה.

מספר גורמים היו בקורלציה עם ערכי FIB-4, כולל גיל (p<0.001), סיכון קרדיווסקולארי לפי מדד SCORE2 (p<0.001) ותסמונת מטבולית (p=0.008); עם זאת, בניתוח רב-משתני, נוכחות יתר לחץ דם, מדדי תנגודת לאינסולין ושימוש בסטטינים שמרו על קשרים חיוביים משמעותיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד FIB-4 עשוי לשמש כסמן עזר לסיכון למחלות לב וכלי דם ותנגודת לאינסולין בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

Rheumatology, May 21, 2025

לידיעה במדסקייפ