חשיבות מדד Fibrosis-4 Index בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

מקור: Rheumatology

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Rheumatology עולה כי בעד 20% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) תועד מדד FIB-4 (או Fibrosis-4) חריג, עדות לדרגת סיכון לא ניתנת לקביעה עד גבוהה לפיברוזיס כבדי. עוד דווח על קורלציה משמעותית בין מדד FIB-4 ובין תנגודת לאינסולין, אך לא עם פעילות המחלה.

במחקר החתך חושב מדד FIB-4 בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית להערכת הקשר עם מאפייני המחלה ומחלות לב וכלי דם. מדגם המחקר כלל 465 מבוגרים עם דלקת מפרקים שגרונית (גיל ממוצע של 55 שנים, 81% נשים) בין השנים 2019 ו-2021, כולם עם משך מחלה של לפחות שנה אחת ותחת טיפול בסטרואידים מקביל לפרדניזון במינון יומי של עד 10 מ”ג.

מדד FIB-4 חושב על-בסיס משוואה שלקחה בחשבון את גיל החולה, ספירת טסיות וריכוזי ALT ו-AST, כאשר הסיכון לפיברוזיס סווג כנמוך, בינוני, או גבוה, על-בסיס ערכי סף מוגדרים. המשתתפים במחקר השלימו הערכה לקביעת פעילות המחלה, פרופיל שומנים, נוכחות תסמונת מטבולית, מדדים אנתרופומטריים ותנגודת לאינסולין באמצעות HOMA, כמו גם אולטרה-סאונד של עורקי הצוואר לזיהוי טרשת תת-קלינית של עורקי התרדמה. הסיכון למחלות לב וכלי דם נבחן על-פי מדד SCORE2 (או Systematic Coronary Risk Evaluation-2).

לפי מדד SCORE2, שני שליש מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית הוגדרו בסיכון נמוך למחלות לב וכלי דם, 28% הוגדרו בסיכון בינוני וב-6% דרגת הסיכון הייתה גבוהה; השכיחות של גורמי סיכון קרדיווסקולאריים הייתה גבוהה.

ערכי FIB-4 הצביעו על סיכון שלא ניתן לקביעה ב-18% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ועל סיכון גבוה ב-1%, בעוד שב-81% מהמקרים דרגת הסיכון הייתה נמוכה.

מספר גורמים היו בקורלציה עם ערכי FIB-4, כולל גיל (p<0.001), סיכון קרדיווסקולארי לפי מדד SCORE2 (p<0.001) ותסמונת מטבולית (p=0.008); עם זאת, בניתוח רב-משתני, נוכחות יתר לחץ דם, מדדי תנגודת לאינסולין ושימוש בסטטינים שמרו על קשרים חיוביים משמעותיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד FIB-4 עשוי לשמש כסמן עזר לסיכון למחלות לב וכלי דם ותנגודת לאינסולין בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

Rheumatology, May 21, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן