מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Transplantation עולה כי גאוט נפוץ מאוד בחולים לאחר השתלת לב ו/או ריאות, כאשר אבחנה קודמת של גאוט טרם ההשתלה מנבאת התפתחות מחלה תסמינית לאחר ההשתלה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גאוט עשוי להתפתח לאחר השתלת איבר סולידי עם השלכות משמעותיות על בריאות החולים. בהעדר מידע אודות שיעורי הימצאות גאוט באוכלוסייה זו, החוקרים ביקשו להעריך את שכיחות המחלה בחולים לאחר השתלת לב ו/או ריאה במסגרת סקירה שיטתית ומטה-אנליזה.
החוקרים השלימו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase, PsycINFO, CENTRAL ו-Cochrane Library לזיהוי מחקרים שדיווחו על שיעורי הימצאות ו/או היארעות גאוט במושתלי לב ו/או ריאות. שני חוקרים אספו את הנתונים מהמחקרים, כאשר התוצאים העיקריים כללו את שיעורי הימצאות גאוט לפני או אחרי השתלה. תוצאים משניים כללו גורמי סיכון לגאוט, אירועים חריגים וסיבוכים תרפויטיים של הטיפול בגאוט.
הסקירה כללה עשרה מחקרים ושיעורי הימצאות גאוט עמדו על 8% לפני השתלה (4 מקרים, 651 חולים) ועל 6% לאחר-השתלה (10 מחקרים, 45,298 חולים).
שיעורי הימצאות גאוט לאחר השתלת לב היו גבוהים כמעט פי שלוש, בהשוואה לשיעורי הימצאות גאוט לאחר השתלת ריאות (שיעורי הימצאות של 0.16, רווח בר-סמך 95% של 0.13-0.20, לעומת שיעורי הימצאות של 0.06, רווח בר-סמך 95% של 0.05-0.06, בהתאמה).
בקרב חולים עם היסטוריה של גאוט לפני השתלה תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות גאוט לאחר-השתלה, בהשוואה לחולים ללא אבחנה קודמת של גאוט (סיכון יחסי של 3.61, רווח בר-סמך 95% של 2.19-5.95).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על שכיחות גבוהה של גאוט בחולים לאחר השתלת לב ו/או ריאות ולנתונים אלו השלכות חשובות על אופן ניהול חולים לאחר השתלת איברים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!