הנחיות חדשות לניהול נוירופתיה פריפרית הקשורה למחלת סיוגרן (AAN)

הנחיות חדשות לניהול נוירופתיה פריפרית הקשורה למחלת סיוגרן שפותחו על ידי צוות רב תחומי של רופאים הוצג במפגש השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) 2024

הנחיות חדשות לניהול נוירופתיה פריפרית הקשורה למחלת סיוגרן שפותחו על ידי צוות רב תחומי של רופאים הוצג במפגש השנתי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה (AAN) 2024. ההנחיות יספקו משאב מבוסס ראיות להערכה, אבחון וטיפול בנוירופתיות היקפיות שונות הקשורות להפרעה. אחד מהמחברים הבכירים של ההנחיות ציין במפגש כי עד כה התחום היה “אקראי וכאוטי”.

מחלת סיוגרן היא ההפרעה האוטואימונית השגרונית השנייה בשכיחותה אחרי דלקת מפרקים שגרונית, הפוגעת בכ-4 מיליון אמריקאים. נשים מהוות את רוב אוכלוסיית החולים ביחס של 9:1. המצב משפיע בדרך כלל על הממברנות הריריות והבלוטות המפרישות לחות של העיניים והפה, וכתוצאה מכך נפוצה הפרעה בדמעת וברוק. עם זאת, ביטויים של מערכת העצבים ההיקפית (PNS) קודמים לעתים קרובות לתסמינים אלה ויכולים להתרחש בעד 60% ממקרי מחלת סיוגרן.

“באופן מסורתי, מחלת סיוגרן נתפסה כמחלת עיניים יבשות ויובש בפה, אבל אנחנו מבינים עכשיו שהיא הרבה יותר רחבה מזה”, אמר מחבר ההנחיות, “זו מחלה קשה, מערכתית ומורכבת שיכולה להשפיע על כל איבר או מערכת בגוף, ומערכת העצבים מושפעת לעתים קרובות”. ביטויי PNS גורמים ליותר מאשר אי נוחות בלבד; הם יכולים להוביל לאתגרי אבחון וניהול, טיפולים יקרים וירידה באיכות החיים.

“אבחנה נכונה של המחלה היא דרך ארוכה לקראת שיפור איכות החיים של חולים אלה. הבעיה היא שרופאים לא תמיד חושבים שהפרעה אוטואימונית גורמת לתסמינים”, אמר והוסיף כי “יש פתגם ישן בנוירולוגיה שאם אתה לא חושב על זה, אתה הולך לפספס את זה; אתה צריך לשאול, וזה מה שאנחנו מנסים לגרום לאנשים לעשות.”

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן