מתן מוקדם של טיפול ב- Tocilizumab(אקטמרה) אינו מפחית את גודל האוטם בשריר הלב אך מביא לעליה מתונה ברקמה ברת-הצלה של שריר הלב בחולים עם אוטם לבבי חד עם עליות מקטע ST, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של Tocilizumab על רקמה ברת הצלה של שריר הלב בחולים עם אוטם לבבי חד עם עליות מקטע ST. מחקר ASSAIL-MI היה מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שנערך בשלושה מרכזים גדולים בנורבגיה. החוקרים כללו במחקר חולים אושפזו עם STEMI בתוך שש שעות מהופעת תסמינים ואלו חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת עירוי יחיד של Tocilizumab במינון 280 מ”ג או פלסבו. התוצא העיקרי היה מדד הצלת שריר הלב כפי שנקבע לפי בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית לאחר 3-7 ימים.
מדגם המחקר כלל 101 חולים שטופלו ב- Tocilizumab ו-98 חולים בזרוע הפלסבו. מדד הצלת שריר הלב היה גדול יותר בקרב מטופלים ב- Tocilizumab, בהשוואה לאלו בזרוע הפלסבו (הבדל מתוקן בין הקבוצות של 5.6%, p=0.04). חסימה מיקרווסקולארית הייתה פחות נרחבת בקרב מטופלים ב- Tocilizumab, אך לא תועדו הבדלים משמעותיים בגודל האוטם הסופי בין זרוע הטיפול ב- Tocilizumab וזרוע הפלסבו (7.2% לעומת 9.1% מנפח שריר הלב, p=0.08).
אירועים חריגים היו דומים בשתי זרועות המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Tocilizumab הביא לעליה ברקמת שריר ברת הצלה בחולים עם אוטם לבבי חד עם עליות מקטע ST.
J Am Coll Cardiol. Published online April 12, 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!