השוואת התגובה לטיפול בנוגדי TNF שונים בקרב חולים עם דלקת פרקים שגרונית (מתוך Arthritis & Rheumatism)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Arthritis & Rheumatism עולה כי בהשוואת שלושה תכשירים מסוג נוגדי TNF בחולים עם דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis, RA), הראה Adalimumab (יומירה) את שיעורי התגובה לטיפול והרמיסיה ממחלה הגבוהים יותר, בעוד ש-Etanercept (אנברל) הראה את פרק הזמן הרב ביותר בו הצליחו החולים ליטול את התרופה. כמו כן, מצאו החוקרים כי גיל מתקדם, מצב תפקודי ירוד וטיפול מקביל ב-Prednisolone היוו גורמים מנבאים שליליים של תגובה לטיפול ורמיסיה.

מטרת המחקר הייתה להשוות תכשירים שונים מסוג נוגדי TNF באופן ישיר, ביחס לשיעורי התגובה לטיפול, הרמיסיה ממחלה ושיעור היצמדות החולים לטיפול התרופתי בקרב חולים עם RA. כמו כן, ביקשו החוקרים לזהות גורמים קליניים פרוגנוסטיים לתגובה לטיפול. לשם כך, עשו שימוש במאגר הלאומי DANBIO אשר אוסף מידע אודות חולים ראומטולוגיים המקבלים טיפול קבוע. לצורך המחקר הנוכחי, נכללו סך של 2,326 חולים ממאגר DANBIO הסובלים מדלקת פרקים שגרונית, בהם הותחל טיפול ראשון בתכשיר ביולוגי. מהם, 29% טופלו ב-Adalimumab, 22% טופלו ב-Etanercept ו-49% טופלו ב-Infliximab (רמיקד).

החוקרים חישבו את יחס הסיכויים לתגובה קלינית ולרמיסיה ואת יחס הסיכון להפסקת הטיפול התרופתי, וזאת תוך תקנון לערפלנים כדוגמת גיל, משך המחלה וחומרתה על פי שאלון ה-DAS28, המצב הסרולוגי, טיפול מקביל ב-Methotrexate וב-Prednisolone, מספר התרופות הקודמות המשנות את מהלך המחלה (DMARD’s), המרכז הרפואי והמצב התפקודי של החולה על פי ה-Health Assessment Questionnaire.

החוקרים מצאו כי שיפור של 70% על פי קריטריוני ה-American College of Rheumatology (משמע תגובה של ACR70) הושג ב-19% מהחולים לאחר טיפול בן שישה חודשים. הגורמים אשר נמצאו כמנבאים שליליים לתגובה לטיפול היו כאמור גיל מתקדם, טיפול במקביל ב-Prednisolone ומצב תפקודי ירוד בתחילת המחקר. יחס הסיכויים לתגובה של ACR70 לטיפול עמד על 2.05 (95% CI = 1.52-2.76) עבור Adalimumab לעומת Infliximab, 1.78 (95% CI = 1.28-2.50) עבור Etanercept לעומת Infliximab, ו-1.15 (95% CI = 0.82-1.60) עבור Adalimumab לעומת Etanercept. החוקרים מציינים כי גורמים מנבאים חיוביים היו דומים עבור תגובה טובה לטיפול על פי קריטריוני ה-European League Against Rheumatism, הרמיסיה על פי DAS28 והרמיסיה על פי ה-Clinical Disease Activity Index.

החוקרים מוסיפים כי בתום 48 חודשי טיפול, יחס הסיכון להפסקת הטיפול התרופתי היה 1.98 (95% CI = 1.63-2.40) עבור Infliximab לעומת Etanercept, 1.35 (95% CI = 1.15-1.58) עבור Infliximab לעומת Adalimumab, ו-1.47 (95% CI = 1.20-1.80) עבור Adalimumab לעומת Etanercept.

לאור תוצאות אלו, החוקרים מסכמים כי לתכשיר Infliximab נצפה שיעור התגובה לטיפול הנמוך ביותר מבין התכשירים שנבדקו, וכן שיעור רמיסיה ושיעור היענות לטיפול נמוכים יותר; התכשיר Adalimumab הראה את השיעורים הגבוהים ביותר של תגובה לטיפול ושל רמיסיה; והתכשיר Etanercept הראה את שיעור ההיצמדות לטיפול הטוב ביותר. לדבריהם, ממצאיהם אלו נותרו עקביים גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים.

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן