בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית לא תועד סיכון מוגבר להתפתחות ממאירות בעקבות התחלת טיפול ב-Tocilizumab (אקטמרה), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Seminars in Arthritis & Rheumatism.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעור הופעת ממאירויות, פרט לסרטן עור שאינו מלנומה, בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, אשר החלו טיפול חדש באקטמרה, בהשוואה לתרופות ביולוגיות אחרות.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה, שכלל נתונים משלושה מאגרים בארצות הברית Medicare (שנים 2010-2015), IMS PharMetrics Plus (שנים 2011-2015) ו-Truven MarkeScan (שנים 2011-2015). מבוגרים עם דלקת מפרקים שגרונית שהחלו טיפול חדש באקטמרה או מעכב TNF אחר לאחר כישלון מעכב TNF קודם, Abatacept (אורנסיה) או Tofacitinib, נכללו במחקר.
התוצא העיקרי כלל התפתחות כלל ממאירות, למעט סרטן עור שאינו מלנומה. לשם השוואה, החוקרים יצרו קבוצה תואמת של חולים שהחלו טיפול במעכב TNF במודל PSM (Propensity Score Match) וחישבו את יחס הסיכון לממאירות. החוקרים השלימו גם ניתוח משני להשוואת הסיכון לממאירות בקרב אלו שהחלו טיפול ב-Tocilizumab לעומת אלו שהחלו טיפול ב-Abatacept .
מדגם המחקר כלל 13,102 חולים שהחלו טיפול ב-Tocilizumab, להם התאימו 26,72 חולים שהחלו טיפול במעכבי TNF ונכללו באחד משלושת המאגרים. שיעורי ההיארעות של ממאירויות נעו בין 8.27 מקרים ל-1,000 חולים (מאגר IMS) עד 23.18 מקרים ל-1,000 חולים (מאגר Medicare) בקבוצת הטיפול ב-Tocilizumab ובין 9.64 מקרים (MarketScan) ועד 21.46 מקרים (Medicare) ל-1,000 מטופלים במעכבי TNF.
הסיכון להיארעות ממאירויות היה דומה בין חולים שהחלו טיפול ב-Tocilizumab ואלו שהחלו טיפול במעכבי TNF, עם יחס סיכון משולב משלושת המאגרים של 0.98 (רווח בר-סמך 95% של 0.80-1.19) עם Tocilizumab לעומת מעכבי TNF. הניתוח המשני שכלל השוואת Tocilizumab אל מול Abatacept הדגים תוצאות דומות (יחס סיכון משולב של 0.97; רווח בר-סמך 95% של 0.74-1.27).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר לא הצביעו על הבדלים בסיכון לממאירויות בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, שהחלו טיפול חדש ב-Tocilizumab, בהשוואה למעכבי TNF או Abatacept.
Seminars in Arthritis and Rheumatism, March 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!