בכתב העת BMC Musculoskeletal Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שכיחות תסמונת מטבולית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA או Rheumatoid Arthritis) משתנה בהתאם להגדרות בשימוש וגבוהה יותר משמעותית בהשוואה לביקורות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמונת מטבולית נפוצה מאוד בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. במסגרת המחקר הם ביקשו להעריך את השכיחות של תסמונת מטבולית בחולי RA, ולהעריך את הקשר בין תסמונת מטבולית ו-RA.

המחקר כלל 120 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית לפי קריטריוני ACR לשנת 1987 ו-100 ביקורות בריאות, תואמות בגיל ומין. השכיחות של תסמונת מטבולית נבחנה באמצעות שש הגדרות של התסמונת המטבולית.

מהתוצאות עולה כי שכיחות תסמונת מטבולית נעה בין 18-48.6% בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית לפי ההגדרות בשימוש, והייתה גבוהה יותר משמעותית מהביקורות. מניתוח רב-משתנים עלה כי שקיעת דם גבוהה יותר הייתה קשורה בקשר בלתי-תלוי עם נוכחות תסמונת מטבולית (יחס סיכון של 1.36, p=0.03). הטיפול בסטרואידים, אך לא בתרופות אחרות ממשפחת DMARD (Disease Modifying Antirheumatic Drugs) , נותר קשור בקשר מובהק בלתי-תלוי עם נוכחות תסמונת מטבולית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (יחס סיכון של 1.45, p=0.04).

סמני דלקת גבוהים יותר וטיפול בסטרואידים זוהו כמנבאים בלתי-תלויים הקשורים בנוכחות תסמונת מטבולית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. מממצאים אלו עולה כי על רופאים להשלים בדיקות סקירה לתסמונת מטבולית בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בכדי לקחת בחשבון את המרכיבים של התסמונת ולכן להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים אלו.

BMC Musculoskelet Disord. 2013;14(147)          

לידיעה במדסקייפ