הנחיות מטעם ה-EULAR (European League Against Rheumatism), שפורסמו בקונגרס בשנת 2013, מהוות עדכון להנחיות משנת 2010 וכוללות שינויים משמעותיים מהמלצות ה-American College of Rheumatology.
ההנחיות שעדיין לא פורסמו מתמקדות בתועלת של תרופות ממשפחת DMARD (Disease Modifying Antirheumatic Drugs) כטיפול קו-ראשון, ומתייחסות לכל התרופות הביולוגיות כבעלות תועלת דומה, עם העדפה לתרופות ביולוגיות בשילוב עם מתוטרקסט ולא כטיפול מונותרפי. באופן מכוון, ההנחיות הרבה יותר כלליות מהנחיות ה-American College of Rheumatology משנת 2012.
לדברי החוקרים, הנחיות EULAR לשנת 2013 ימנעו טיפול-יתר ב-20-30% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית. הן פחות מתמקדות בבטיחות והתוויות-נגד לתרופות ביולוגיות, מאחר ומבוססות על סקירה מקיפה של מרבית המאמרים שפורסמו לאחרונה בספרות הרפואית והדגימו את הבטיחות של תרופות ביולוגיות.
ההנחיות המעודכנות מבוססות על שלוש סקירות סיסטמיות, עם פירוט 14 המלצות חדשות. הן מתמקדות באבחנה מוקדמת וטפול המכוון בהתאם לקריטריוני ה-EULAR.
בהנחיות הקודמות היה מעט בלבול בנוגע למועד שינוי הטיפול, לכן בגרסה המעודכנת מפרטים המומחים כי בחולים עם מחלה פעילה נדרש ניטור כל שלושה חודשים ויש להתאים את הטיפול במידה ואין שיפור או שלא משיגים את יעד המטרה לאחר שישה חודשים.
מתוטרקסט הינו טיפול מומלץ כטיפול קו-ראשון; ניתן לבחור ב-Sulfasalazine או Leflunomide במידה וישנה התווית-נגד לטיפול במתוטרקסט. זהב אינו מוזכר כאפשרות מאחר שאינו זמין באופן נרחב.
DMARD עשויים לשמש עתה כטיפול מונותרפי או כטיפול משולב בשלב מוקדם. לאחר כשלון ראשון של DMARD, יש לסווג את החולים לפי הפרוגנוזה. בחולים עם פרוגנוזה טובה יותר ניתן לשקול DMARD נוסף ובאלו עם פרוגנוזה גרועה מומלץ החלפה לטיפול ביולוגי.
בחולים עם תגובה לא-מספקת למתוטרקסט, טיפול במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) אינם מהווים עוד את התרופות הביולוגיות המומלצות. מחקרים שפורסמו לאחרונה מצאו כי כל התרופות הביולוגיות, כולל Abatacept, Tocilizumab ו-Biosimilars, יכולים לשמש במצבים אלו.
מומלץ לשלב תרופות ביולוגיות עם DMARD ומתוטרקסט. במידה ונדרש טיפול מונותרפי, אזי Tocilizumab הוא טיפול הבחירה.
ההנחיות ממליצות על טיפול ב-Tofacitinib, אך לאחר שצוות המשימה החליט זאת, ה-European Medicines Agency לא אישרו את התרופה. חברי צוות המשימה משוכנעים בתועלת של Tofacitinib על התוצאות הקליניות, התפקוד והמבנה. לאחר דיון ממושך, הם נטו לטובת המלצה על Tofacitinib לאחר שני כישלונות טיפול ביולוגי, אם כי הם מציינים כי מספר חברים בפאנל טענו כי הטיפול מומלץ לאחר כישלון יחיד.
בחולים בהם נכשל טיפול ראשון במעכבי TNF מומלץ מתן מעכב TNF אחר, אך לא להשתמש ב-Infliximab Biosimilar לאחר כשלון Infliximab.
ההנחיות המעודכנות קובעות כי רק טיפול במינון נמוך של גלוקוקורטיקואידים יהווה חלק מגישת הטיפול, אך יש להפחית את המינון בתוך שישה חודשים.
European League Against Rheumatism
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!