מחקר חדש שפורסם ב-Annals of Internal Medicine ב-17 בינואר 2023 עשוי לספק את האומדן הטוב ביותר עד כה לגבי הערכת רמת הסיכון לרטינופתיה בקרב מטופלים הנוטלים את התרופה נגד מלריה – הידרוקסיכלורוקווין (HCQ), וזאת בעיקר על סמך המינון המצטבר שנלקח במהלך המחלה.
אחד השימושים העיקריים של HCQ הוא הטיפול בזאבת אדמנתית מערכתית (SLE – Systemic Lupus Erythematosus), המטופלת בהצלחה במקרים רבים על ידי יכולת התרופה להפחית את פעילות מערכת החיסון בקרב החולים. עם זאת, רטינופתיה, סוג מתקדם של אובדן ראייה, עלולה להופיע בקרב אנשים הנוטלים את התרופה לפרק זמן ממושך (לרוב 5 שנים ומעלה). המטופלים עלולים לחוות ראייה מטושטשת, להתקשות בקריאה, לאבד את חדות הראייה, לאבד את הראייה ההיקפית ועוד.
מטרת המחקר שכלל 3325 מטופלים שנטלו HCQ במשך חמש שנים או יותר בין השנים 2004 ל-2020, הייתה לאפיין את הסיכון לטווח ארוך לאירועי רטינופתיה ולחקור את המידה שבה המינון הממוצע של התרופה במהלך חמש השנים הראשונות של הטיפול משפיע על הסיכון.
תוצאות המחקר הראו כי הסיכון היה גבוה יותר עבור אלו שקיבלו מינון גדול יותר במהלך חמש השנים הראשונות לטיפול, עם מופעים מצטברים של 2.5% לאחר 10 שנים ו-8.6% לאחר 15 שנים. בסך הכל, מבין כלל המטופלים, 81 סבלו מרטינופתיה בעקבות הטיפול.
בשונה ממחקרים קודמים, מחקר זה העריך את הסיכון לרטינופתיה בשימוש של מעל 6 מ”ג/ק”ג ליום, בין 5-6 מ”ג/ק”ג ליום ופחות מ-5 מ”ג/ק”ג ליום, בעוד שקבוצת המינון הגבוהה ביותר שהוערכה עד כה כללה רק מטופלים שנטלו מעל 5 מ”ג/ק”ג ליום. המחקר הנוכחי מצא כי הסיכון היה גבוה במידה ניכרת בקבוצה של מעל 6 מ”ג/ק”ג ליום מאשר בקבוצת 5-6 מ”ג/ק”ג/יום. תוצאות אלה עשויות להכריע החלטות הנוגעות למינון התרופה המומלץ על ידי הרופא המטפל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!