מחלת כליות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון

מקור: Clinical Kidney Journal

בחולים עם מחלת כליות כרונית תועד סיכון גבוה פי 2.6 לדיכאון הדורש טיפול בנוגדי-דיכאון, בהשוואה לאלו ללא מחלת כליות כרונית, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד בחולים מתחת לגיל 60 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון הינו אחת המחלות הפסיכיאטריות הנפוצות בחולים עם מחלת כליות כרונית. עם זאת, אין עדויות רבות ממחקרים מבוססי-אוכלוסייה גדולים אודות ההשפעה של מחלת כליות כרונית על הסיכון לדיכאון הדורש טיפול תרופתי. כעת הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על נתונים ממרפאות ראשוניות בגרמניה בין 2005 עד 2022 להערכת הקשר בין מחלת כליות כרונית ובין הסיכון להתפתחות דיכאון הדורש טיפול.

מדגם המחקר כלל 165,787 חולים (גיל ממוצע של 71.6 שנים, 48.3% נשים) עם מחלת כליות כרונית, להם התאימו ביקורות ללא מחלת כליות כרונית. חולים עם סכיזופרניה, הפרעות מצב רוח והפרעות נוירוטיות במהלך 12 החודשים שקדמו לאבחנת מחלת כליות כרונית הוצאו מהמחקר.

התוצא העיקרי היה אבחנה של דיכאון בתוך עשר שנים מאבחנת מחלת כליות כרונית; מרשמים לטיפול בנוגדי-דיכאון נבחנו במשתתפים עם אבחנה של דיכאון.

מהנתונים עולה כי ההיארעות המצטברת לאורך עשר שנים של דיכאון ודיכאון עם מרשם לטיפול בנוגדי-דיכאון הייתה גבוהה יותר משמעותית בחולים עם מחלת כליות כרונית, בהשוואה לאלו ללא מחלת כליות כרונית (p<0.001 בשני המקרים).

בחולים עם מחלת כליות כרונית תועד סיכון גבוה פי 2.6 להתפתחות דיכאון הדורש טיפול בנוגדי-דיכאון, בהשוואה לאלו ללא מחלת כליות (יחס סיכון של 2.63, p<0.001), כאשר ההשפעה הבולטת ביותר תועדה באלו מתחת לגיל 60 שנים (יחס סיכון של 6.03, p<0.001).

טיפול ב-Mirtazapine היה נוגד הדיכאון הנפוץ ביותר בשימוש בחולים עם מחלת כליות כרונית וללא מחלת כליות כרונית, לאחריו היו Citalopram, Opipramol, Amitriptyline ו-Escitalopram.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם תומכים בבדיקות סקר לזיהוי דיכאון בכלל החולים עם מחלת כליות כרונית. עם זאת, יש להקפיד על תשומת לב מוגברת בחולים צעירים יותר, שכן הסיכון לדיכאון היה הגבוה ביותר בתת-קבוצה זו.

Clinical Kidney Journal, June 12, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן