האם יש יתרון לטיפול מונע ב-Tenofovir Alafenamide לאחר השתלת כבד בחולים עם מחלת כליות כרונית? (Acta Gastroenterol Belg)

מעבר לטיפול ב-TAF (Tenofovir Alafenamide) בחולים לאחר השתלת כבד שפיתחו מחלת כליות כרונית לא הוביל לשיפור התפקוד הכלייתי לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Acta Gastro-enterologica Belgica.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TAF הוכח כטיפול דומה ביעילותו לדיכוי HBV (Hepatitis B Virus), אך לצד פחות רעילות כלייתית לעומת TDF (Tenofovir Disoproxil Fumarate). מטרת מחקר עולם-אמיתי זה הייתה לבחון את התפקוד הכלייתי בחולים לאחר השתלת כבד שהחליפו מ-TDF ל-TAF.

מדגם המחקר כלל 17 חולים שהחליפו לטיפול ב-TAF בשל קצב פינוי גלומרולארי נמוך (מתחת ל-60 דקות/דקה). קבוצת הביקורת כללה 30 חולים שנותרו תחת טיפול ב-TDF, אם כי חלק מהחולים (14 חולים) אובחנו עם מחלת כליות כרונית.

החוקרים מדווחים כי לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות למעט נוכחות סוכרת ומשך המעקב, כאשר סוכרת הייתה נפוצה יותר (35% לעומת 10%, P=0.03) ומשך המעקב היה קצר יותר (13.7 לעומת 35.5 חודשים, p<0.001)) בקבוצת הטיפול ב-TAF לעומת TDF, בהתאמה.

בתום תקופת המעקב לא תועדו שינויים משמעותיים בתפקוד הכלייתי בין מטופלים ב-TAF ו-TDF או בקבוצת החולים עם מחלת כליות כרונית ותחת טיפול ב-TDF, אם כי השינוי המספרי בקצב הפינוי הגלומרולארי היה גדול יותר בקרב מטופלים ב-TAF (הבדל בקצב פינוי גלומרולארי של 3 לעומת 2.14- מ”ל/דקה, p=0.26).

השימוש ב-Everolimus לווה בשיפור תפקוד כלייתי עם הבדל תפקוד כלייתי משוער של 2 לעומת 7.75- מ”ל/דקה, p=0.06 בהשוואת TAF לעומת TDF; 2 לעומת 12- מ”ל/דקה, p=0.01 בהשוואת TAF לעומת TDF בחולים עם מחלת כליות כרונית, בהתאמה.

לא תוארו תופעות לוואי על-רקע הטיפול ב-TAF או מקרים של הישנות HBV.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מעבר לטיפול ב-TAF בחולים לאחר השתלת כבד שפיתחו מחלת כליות כרונית לא הוביל לשיפור בתפקוד כלייתי לאחר שנה אחת.

Acta Gastroenterol Belg. 2022 Apr-Jun;85(2):331-337

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן