חומצה פולית עשויה להאט הדרדרות בתפקוד הכליות בסובלים ממחלת כליות כרונית (JAMA Internal Medicine)

מאת נעה גינזבורג , BSc

נטילת חומצה פולית באופן יומיומי עשויה להאט את הדרדרות תפקוד הכליות באלו הסובלים ממחלת כליות כרונית (CKD) לפחות באזורים בעולם בהם לא מוסיפים חומצה פולית למזון באופן מערכתי.

ממצאיו של מחקר חדש כפול סמיות ומבוקר העלו כי קבוצת המטופלים שנטלה enalapril עם חומצה פולית הציגו התפתחות איטית יותר של CKD וירידה ב- estimated glomerular filtration rate(eGFR) בהשוואה למטופלים שנטלו enalapril בלבד. המחקר נערך בסין, והיה חלק ממחקר גדול יותר (CSPPT– מחקר למניעה ראשונית של שבץ בסין) שמצא כי לנטילה של חומצה פולית מוטיבים מגנים גם מפני שבץ ראשוני במטופלים עם יתר לחץ דם. בחולי CKD ההשפעה הגדולה ביותר של חומצה פולית נראתה באלו שסבלו מ-CKD מתונה בתחילת המחקר- ירידה של 56% בסיכון להידרדרות המחלה ושל 44% בשיעור ההידרדרות ה- eGFR.

לדברי החוקרים, מטופלים עם CKD נוטים לסבול מהיפרהומוציסטינמיה, הקשורה לחוסרים בחומצה פולית וגם בסיכון מוגבל לסבול משבץ – כלומר גורם סיכום להתפתחות של CKD. הם מציינים שמחקרים שנערכו בעבר הציעו כי לתוספי חומצה פולית ישנה השפעה שלילית או שלא קיימת השפעה כלל על המצב הכלייתי, אך אלו נערכו באיזורים בהם דואגות הרשויות להעשיר את המזון עם חומצה פולית ונגזרות אחרות של ויטמין B. המחקר הנוכחי בחן אם כן את ההשפעה של נטילת חומצה פולית באזורים בהם לא מתקיימת העשרה מסודרת של רכיבי מזון. המשתתפים במחקר הכללי הגיעו מ-32 אוכלוסיות בסין בין השנים 2008-13 , מבוגרים עם יתר לחץ דם ללא היסטוריה של מחלת לב; אלו בתת המחקר שבחן את הפעילות הכלייתית היו מבוגרים עם eGFR של לפחות  30 mL/min/1.73 m2.

המשתתפים קיבלו כאמור enalapril (10 מ”ג), עם או ללא 0.8 מ”ג של חומצה פולית. חלקם נטלו גם תרופות להורדת לחץ דם. הם נבדקו עבור הדופק ולחץ הדם מדי שלושה חודשים, ונתנו בדיקות שתן ודם בסוף המחקר, כדי לבחון את תפקוד הכליות שלהם. במחקר הכלייתי השתתפו למעלה מ-15 אלף מטופלים, ביניהם 1671 סבלו מ-CKD בתחילת המחקר. בתום המחקר נערכה הערכה כלייתית לכמעט 13 אלף משתתפים. ההתמדה בנטילת הטיפול במחקר זה עמדה על 76%;  גילם הממוצע של המטופלים היה 60 (בני 45-75); אלו שסבלו מ-CKD הראו בתחילת המחקר לחץ דם גבוה יותר ורמות גבוהות יותר של סוכר בדם בצום בהשוואה לאלו שלא סבלו מהמחלה. 42% מהם הציגו היפורהומוציסטינמיה (כלומר, רמות הומוציסטאין הגבוהות מ-15 μmol/L לעומת 26% בלבד בקבוצה שלא סבלה מ-CKD).

החוקרים מצאו כי הדרדרות של מצב ה- CKD קרתה ב-164 מטופלים שלקחו enalapril בלבד, לעומת 132 במטופלים שנטלו enalapril עם חומצה פולית (הדרדרות נקבעה לפי הדרדרות ב- eGFRמ-30% ל-50% או יותר). תוספי חומצה פולית נקשרו עם ירידה של 21% בסיכון להתפתחות המחלה לאחר שנערכו התאמות לגיל, מין, eGFR, פרוטאינוריה, רמות הסוכר בדם והכולסטרול הכללי, כמו גם לחץ הדם הסיסטולי וה-BMI בתחילת המחקר.

החוקרים מצאו כי עבור ירידה שנתית של eGFR, נטילת חומצה פולית הביאה לירידה של 1.42% לעומת 1.28% בקבוצה שלא קיבלה תוסף. החוקרים לא מצאו הבדל בכל הנוגע לירידה בסיכון לתמותה מכל סיבה או בהידרדרות חריפה מיידית של תפקודי הכליה. לדברי החוקרים, השפעה חיובית של חומצה פולית היתה בעלת משמעות קלינית רק במטופלים שסבלו כבר מ-CKD, אצלם הופיעה הדרדרות של המחלה רק ב-24 (קצת למעלה מ-3% ) מהמטופלים עם CKD שנטלו enalapril עם חומצה פולית לעומת 46 (קרוב ל-7% ) מהמטופלים עם CKD שנטלו enalapril בלבד. גם ההשפעה החיובית של חומצה פולית על הדרדרות במדדי ה- eGFR הוגבלה לאלו שסבלו מ-CKD בתחילת המחקר- 0.96% בשנה לעומת 1.72% באלו שלא קיבלו את התוסף. נטילת התוסף הביאה גם לירידה ברמות ההומוציסטאין (מ-14.7 בממוצע ל-12.7  μmol/L ) באלו שנטלו חומצה פולית גם באוכלוסייה הכללית (ללא CKD) ולירידה מ-17.1 μmol/L בממוצע ל-14.0 בקבוצה עם CKD.

לסיכום, בהינתן עלויות טיפול נמוכות והשפעה חיובית של נטילת חומצה פולית בסובלים מ-CKD, החוקרים ממליצים לשלב את מתן התוסף בטיפול השוטף בחולי כליות כרונים באזורים בהם לא ניתנת העשרה מסודרת של תוסף התזונה במזון.

JAMA Intern Med. Published online August 22, 2016.Article full text

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן