בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, לפיהן קיימת השפעה מזיקה אפשרית לטיפול בסטטינים על התפקוד הכלייתי, עם עליה של למעלה מ-30% בשיעור האשפוזים עקב נזק כלייתי חד בתוך 120 ימים מהתחלת טיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה (Rosuvastatin במינון של 10 מ”ג ומעלה, Atorvastatin במינון של 20 מ”ג ומעלה, או Simvastatin במינון של 40 מ”ג ומעלה).
החוקרים ערכו סקירה תצפיתית רטרוספקטיבית של נתונים ממאגר CNODES (Canadian Network for Observational Drug Effect Studies), להערכת הקשר בין סטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה לעומת נמוכה ואשפוזים בשל נזק כלייתי חד בחולים עם וללא מחלת כליות כרונית.
אוכלוסיית המחקר כללה למעלה משני מיליון משתתפים (2,008,003 משתתפים ללא מחלת כליות כרונית; 59,636 משתתפים עם מחלת כליות כרונית) בגילאי 40 שנים ומעלה, שהחלו טיפול חדש בסטטינים בתקופה שבין 1 בינואר, 1997 ועד 30 באפריל, 2008. לכל משתתף שאושפז בשל נזק כלייתי חד התאימו החוקרים עשר ביקורות.
הנפקת מרשם הוגדרה כחדשה במידה ולא ניתן מרשם לטיפול להפחתת רמות כולסטרול או ניאצין במהלך השנה הקודמת. טיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה הוגדר בנוכחות טיפול באחד מהבאים: Rosuvastatin במינון של 10 מ”ג ומעלה, Atorvastatin במינון של 20 מ”ג ומעלה, או Simvastatin במינון של 40 מ”ג ומעלה; כל יתר הטיפולים בסטטינים הוגדרו כבעלי פוטנטיות נמוכה. הקבוצות חולקו עוד למשתתפים עם או ללא מחלת כליות כרונית. התוצא העיקרי היה שיעור האשפוזים היחסי עקב נזק כלייתי חד.
החוקרים מדווחים כי בתוך 120 ימים מהטיפול הנוכחי, תועדו 4,691 אשפוזים עקב נזק כלייתי חד בחולים ללא מחלת כליות כרונית, ו-1,896 אשפוזים באלו עם מחלת כליות כרונית.
בחולים ללא מחלת כליות כרונית, באלו שטופלו בהווה בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה נרשמה עליה של 34% בסיכון לאשפוז בשל נזק כלייתי חד בתוך 120 ימים מהתחלת הטיפול. בקרב מטופלים בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה עם מחלת כליות כרונית, לא נרשמה עליה דומה בהיקפה בשיעור האשפוזים וההבדל לא היה מובהק סטטיסטית (סיכוי יחסי של 1.10).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר הנוכחי, שכלל למעלה משני מיליון חולים שהחלו טיפול חדש בסטטינים, עולה כי חלה עליה יחסית, מובהקת סטטיסטית, של 34% בשיעור האשפוזים בשל נזק כלייתי חד בתוך 120 ימים מהתחלת הטיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות גבוהה, בהשוואה לטיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות נמוכה. החוקרים ממליצים לרופאים לקחת בחשבון את הסיכון האפשרי הנ”ל כאשר שוקלים מתן טיפול זה, בעיקר כאשר ישנה אפשרות לטיפול בסטטינים בעלי פוטנטיות נמוכה.
BMJ 2013; 346: f880
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!