מינונים גבוהים של Cholecalciferol מסייעים במניעת רמות לא-מספקות של וויטמין D ומפחיתים את רמות PTH (Parathyroid Hormone) בחולים עם מחלת כליות כרונית מוקדמת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסמו במהדורת 1 באוגוסט של כתב העת American Journal of Clinical Nutrition.

החוקרים מאמינים כי יש לשנות את הגישה ולעבור מטיפול ברמות לא-מספקות של וויטמין D למניעת רמות לא-מספקות של הוויטמין.

ההנחיות הנוכחיות שמות דגש על הטיפול, אך החוקרים מאמינים כי במידה וניתן מינון הולם של וויטמין D לחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב מוקדם, אזי הסבירות לרמות לא-מספקות של הוויטמין נמוכה יותר וניתן לדחות את הופעת היפרפאראתירואידיזם שניוני.

מדגם המחקר כלל 22 חולים שחולקו לטיפול בתוספי Cholecalciferol למשך שנה אחת (50,000 IU/week) למשך 12 שבועות ולאחר מכן לטיפול ב-50,000 IU פעם בשבועיים למשך 40 שבועות, ו-24 חולים אחרים שנכללו בקבוצת פלסבו.

רמות 25(OH)-Vitamin D בדם עלו משמעותית יותר בקבוצת המטופלים ב- Cholecalciferol, בהשוואה לקבוצת הפלסבו, ונותרו גבוהות לאחר שנה אחת.

לאחר 12 שבועות, 18.2% מהחולים בקבוצת ההתערבות סבלו מרמות לא-מספקות של וויטמין D, זאת בהשוואה ל-77.3% מהחולים בקבוצת הפלסבו. לאחר 52 שבועות, מחצית מהמטופלים בקבוצת הפלסבו עדיין סבלו מרמות לא-מספקות של הוויטמין, זאת בהשוואה ל-22.2% מהחולים בקבוצת ההתערבות.

ריכוז PTH בדם ירדו משמעותית עם הטיפול, אך נותרו יציבים לאורך תקופת המחקר בקבוצת הפלסבו.

בקרב חולים עם היפרפאראתירואידיזם שניוני בתחילת המחקר, באלו שטופלו בוויטמין D נרשמה ירידה גדולה יותר ברמות PTH, בהשוואה למטופלי פלסבו.

באף אחת מהקבוצות לא חל שינוי משמעותי בלחץ הדם, ריכוז קריאטינין בדם, ערכי eGFR או ריכוז קלציום, אלבומין או פוספור בשתן, או ברמות FEF23 בדם.

המסר העיקרי העולה מהמחקר הינו כי ניתן למנוע מצב של רמות לא-מספקות של וויטמין D, במקום להמתין עד שיופיע. מהנתונים עולה דרך אחת בה רופאים יכולים למנוע רמות לא-מספקות של וויטמין D בחולים עם מחלת כליות כרונית מוקדמת.

Am J Clin Nutr 2012

לידיעה במדסקייפ