אבלציה של עצבים בכליה בחולים עם מחלת כליות בינונית עד חמורה מביאה לשיפור איזון לחץ הדם והינה גישה בטוח הקצר, כך עולה מתוצאות מחקר פיילוט שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology.
לדברי החוקרים, פעילות מוגברת של מערכת העצבים הסימפטטית הינה תופעה נפוצה בחולים עם מחלת כליות כרונית, וידוע כי מביאה להאצת התקדמות המחלה ומציבה את החולים בסיכון ללחץ דם גבוה ותמותה לבבית פתאומית.
דנרבציה כלייתית שימשה בהצלחה לאיזון לחץ הדם במטופלים בריאים, אך לא בחולים עם מחלת כליות כרונית. במחקר הנוכחי, החוקרים ביצעו דנרבציה כלייתית באמצעות גלי RF (Radiofrequency) לטיפול ב-15 חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול ומחלת כליות כרונית בשלב 3 או 4.
החוקרים לא תיעדו הידרדרות בתפקוד הכלייתי במהלך תקופת המחקר, אך הדגימו שיפור באיזון לחץ הדם. לחץ הדם הממוצע של החולים בתחילת המחקר עמד על 174/91 מ”מ כספית, למרות טיפול ב-5.6 תרופות לאיזון לחץ הדם. לאחר הפרוצדורה, השינוי הממוצע בלחץ הדם שנמדד במרפאה לאחר חודש, שלושה חודשים, חצי שנה ושנה, עמד על 14-/34-, 11-/25-, 15-/32- ו-19-/33- מ”מ כספית, בהתאמה.
לחץ הדם הממוצע ולחץ הדם המקסימאלי בשעות הלילה בזמן ניטור במהלך 24 שעות ירד משמעותית לאחר הפרוצדורה. לחץ הדם הסיסטולי הממוצע בשעות הלילה ירד מ-154 מ”מ כספית ל-140 מ”מ כספית לאחר שלושה חודשים, ועמד על 144 מ”מ כספית לאחר שישה חודשים. לאחר הפרוצדורה, לחץ הדם הדיאסטולי בשעות הלילה ירד מ-78 מ”מ כספית ל-70 מ”מ כספית לאחר שלושה חודשים ועמד על 75 מ”מ כספית לאחר שישה חודשים.
נוקשות העורקים ההיקפיים בחולים השתפרה לאחר הפרוצדורה, מ-51.3% לפני ההתערבות ל-38.7% לאחר שלושה חודשים. בנוסף, מגמת העדר ירידה בלחץ הדם בשעות הלילה (Nondipping) שתועדה לפני הפרוצדורה פינתה את מקומה למגמה יותר פיזיולוגית ב-9 מבין 10 חולים לאחר הפעולה.
החוקרים גם זיהו מספר מגמות חיוביות נוספות שלא היו מובהקות סטטיסטית. לאחר הפרוצדורה, רמות ההמוגלובין עלו בהדרגה לצד ירידה בהפרשת אלבומין בשתן וברמות BNP (Brain Natriuretic Peptide).
מספר המשתתפים הקטן במחקר מונע אפשרות להכליל את הממצאים לחולים אחרים עם מחלת כליות כרונית, אך ממצאי המחקר מהווים את הבסיס למחקרים עתידיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!