פגיעה חדה בכליה הדורשת דיאליזה לאחר השתלת לב מנבאת תמותה (מתוך Am J Kidney Dis)

מחצית מהחולים הדורשים דיאליזה לאחר השתלת לב ימותו בתקופה, שסביב הניתוח והסיכון לפגיעה כלייתית חדה הדורשת דיאליזה גבוה מאוד עם ההשתלה.

הסיכון לליקוי בתפקוד הכליה עם מחלת לב באופן כללי מתועדת היטב והסיכונים ארוכי טווח של פגם בתפקוד הכליה לאחר השתלת לב גם כן ידועים. במחקר, שפורסם במהדורת נובמבר של American Journal of Kidney Diseases, החוקרים בדקו את הסיכון סביב הניתוח של פגיעה כלייתית חדה הדורשת דיאליזה בקרב 756 חולים, שנזקקו להשתלת לב בין שנים 1993 ו-2004.

פגיעה כלייתית חדה קרתה ב-44 (5.8%) מבין מושתלי לב. שיעור התמותה הכללי בחולים אלה היה 50%. הסיכון היה 1.4% בחולים מושתלים ללא פגיעה כלייתית חדה במהלך התקופה הפוסט ניתוחית. שיעור התמותה הכללי היה 4.2%.

גורמי סיכון פרה ניתוחיים עבור פגיעה כלייתית חדה היו סוכרת, ניתוח קרדיאלי קודם, שימוש במשאבת בלון תוך אאורטלית, רמות אלבומין וקריאטינין בסרום, ניקוד חומרה קלינית גבוה ו-CIT       (cold ischemia time). גורמי סיכון תוך ניתוחיים היו זמן מעקף קרדיו-פולמונרי וצורך בעירויי דם.

OR עבור פגיעה כלייתית חדה הדורשת דיאליזה לאחר השתלת לב היה 3.5 עם סוכרת תלוית אינסולין, 2.7 עבור רמה גבוהה של קריאטינין, 1.29 עבור זמן מעקף קרדיו-פולמונרי ו-0.34 עבור רמה גבוהה של אלבומין בסרום.

השכיחות של סיבוכים קרדיאליים היו 43.2% במושתלי לב עם פגיעה כלייתית חדה בהשוואה ל-5.5% עבור חולים ללא פגיעה כלייתית חדה. השכיחות של סיבוכים נוירולוגים היה 18.2% בהשוואה ל-2.3% עבור אלה ללא פגיעה כלייתית חדה. השכיחות של זיהום רציני היה 54.6% בהשוואה ל-7.2% עבור אלה ללא פגיעה כלייתית חדה לאחר השתלת לב.

לדברי החוקרים מדובר במחקר רטרוספקטיבי. באופן אידיאלי הם רוצים להוריד את הסיכון ולהוריד תמותה (עקב פגיעה כלייתית חדה) ובכך בעצם להגדיל הישרדות, אך לא ניתן להגיד מה האפקט על הורדת חלק מגורמי הסיכון הניתנים לשינוי, כגון הורדת רמת האלבומין, רמת הקריאטינין או זמן המעקף, היות וזה ניתוח רטרוספקטיבי.

באופן אידיאלי, החוקרים רוצים להגיע עם אינדקס סיכון או עם ניקוד סיכון, כך שיהיה ניתן לתפור טיפול פוסט ניתוחי לכל חולה. אם יהיה ניתן לדעת, שחולה נמצא בסיכון גבוה לפגם בתפקוד כלייתי, יהיה ניתן להשתמש בתרופות מדכאות מערכת חיסון עם פחות רעילות או להשתמש במינונים נמוכים יותר של תרופות הרעילות לכליות.

Am J Kidney Dis 2006;48:787-796

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן