דיווח מספרד מעיד כי הסיכון להתפתחות כשל כלייתי אקוטי (ARF) מוגבר בעקבות צריכה של תרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידיות (NSAID), בהשוואה לאנשים שאינם צורכים תרופות אלה. הסיכון הגבוה ביותר נמצאה בקרב חולים הסובלים מיתר לחץ-דם או מכשל לבבי.

החוקירם השתמשו במאגר נתונים של מחקר שנערך בבריטניה בכדי להעריך את הסיכון להופעת ARF שאיננו סופני הקשור לשימוש ב-NSAID, במבנה מחקרי של case-control.

באנליזה נכללו 103 חולים שאובחנו כמקרים אידיופטיים של ARF, והם הושוו ל-5000 נבדקי ביקורת מתאימים.

החוקר הבכיר, ד”ר Huerta, מסביר בראיון כי נמצא ששכיחות מקרי ה-ARF שאינם סופניים עמדה על ערך של 1 ל-10,000 שנות-אדם בקרב נבדקים חסרי היסטוריה של פגיעה כלייתית. לדבריו, הסיכון גבר פי 3 בקרב נבדקים המשתמשים ב-NSAIDs. הסיכון פחת לאחר הפסקת השימוש בתרופה ואילו שימוש ארוך טווח או צריכת מינונים גבוהים נמצאו קשורים לסיכונים מעט גבוהים יותר.

החוקרים גילו כי היסטוריה של כשל לבבי, של יתר לחץ-דם, של סוכרת ושל אישפוזים במהלך השנה האחרונה קשורה לסיכון מוגבר ללקות ב-ARF. ד”ר Huerta מסביר כי הסיכון המוגבר הכרוך בשימוש ב-NSAIDs הודגש בחולים בעלי היסטוריה של יתר לחץ-דם או של כשל לבבי.

הסיכון להתפתחות ARF הוגבר עם השימוש בתרופות קרדיווסקולריות מסוימות, במיוחד תרופות משתנות. ערך הסיכון היחסי ל-ARF הכרוך בצריכת NSAIDs ותרופות משתנות היה 11.6, וערך הסיכון היחסי ל-ARF הכרוך בצריכת NSAIDs וחסמי תעלות ביתא היה 7.8.

ד”ר Huerta מסכם כי המחקר מחזק את העדויות הקיימות בנוגע לזהירות המחויבת בשימוש ב-NSAIDs בקרב חולים בעלי נפח פלסמה נמוך ו/או תפקוד כלייתי ירוד, במיוחד בקרב חולים הסובלים מכשל לבבי או מיתר לחץ-דם.