על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, עליה קטנה ברמות הקראטינין שמופיעה במהלך הזמן בנשים מבוגרות הסובלות ממחלת לב קורונרית (CHD) אינה מעלה את הסיכון להתרחשות ארוע קרדיווסקולרי.

הממצאים מבוססים על אנליזת נתונים שנאספו בקרב 2763 נשים בגיל הבלות הסובלות מ-CHD שהשתתפו בניסוי ובניסוי מעקב שבוצע אחריו. החמרה בתיפקודי הכליות הוגדרה כעליה של 0.3mg/dL לפחות ברמת הקראטינין בסרום במהלך ביצוע הניסוי. הניסוי וניסוי המעקב נמשכו בממוצע 4.1 שנים ו-2.7 שנים, בהתאמה.

החוקרים מציינים כי החמרה בתיפקודי הכליות הופיעה בקרב 9% מן הנבדקות. בהשוואה לנשים אחרות, נמצאה בנבדקות אלה סבירות גבוהה יותר להופעת סוכרת, להימצאות רמה נמוכה של HDL ורמה גבוהה של טרי-גליצרידים, והן נמצאו בסיכון מוגבר להתרחשות ארוע קרדיווסקולרי במהלך הניסוי.  

אחרי התאמה לרמות הקראטינין שנמדדו בתחילת הניסוי, החמרה בתיפקודי הכליה נמצאה כגורם חיזוי משמעותי להתרחשות ארוע קרדיווסקולרי במהלך תקופת המעקב. אולם, הכותבים טוענים כי הקשר בעל המשמעות נעלם אחרי התחשבות במאפיינים שנמדדו בתחילת הניסוי, הארועים הקרדיווסקולרים שהתרחשו במהלך הניסוי, ובשימוש בתרופות.

למרות שלא נראה כי החמרה בתיפקודי הכליות משפיעה על הסיכון להתרחשות ארוע קרדיווסקולרי במהלך ניסוי המעקב, רמות הקראטינין שנמדדו בתחילת הניסוי מהוות חזאים חזקים לארועים במהלך תקופת המעקב.

החוקרים מסכמים כי מחקרי המשך צריכים לחפש אחר גורמי סיכון מותאמים להתרחשות ארועים קרדיווסקולריים בנשים הסובלות מאי-תיפקוד כלייתי, ובנוסף לאתר התערבויות ספציפיות מכוונות מטרה להפחתת סיכון זה.

Am J Kidney Dis 2004;43:37-44.

לידיעה במדסקייפ