במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב Atezolizumab (טיסנטריק) עם Bevacizumab (אווסטין) הביא להארכת הישרדות ללא-התקדמות של חולים עם סרטן כליות גרורתי, בהשוואה לטיפול ב-Sunitinib (סוטנט).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר בשלב 2 הדגים שיפור בהישרדות ללא-התקדמות עם משלב Atezolizumab עם Bevacizumab בהשוואה ל-Sunitinib בחולים עם סרטן כליות גרורתי עם ביטוי PD-L1 (Programmed Death Ligand 1). כעת מדווחים החוקרים על תוצאות מחקר IMmotion 151, מחקר בשלב 3 להשוואת משלב Atezolizumab עם Bevacizumab אל מול Sunitinib כטיפול קו-ראשון כנגד סרטן כליות גרורתי.
החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי ומבוקר, בתווית-פתוחה, שכלל חולים עם סרטן כליות גרורתי, אשר לא קיבלו טיפול קודם. החולים גויסו מ-152 מרכזים אקדמיים ב-21 מדינות ברחבי העולם. המשתתפים חולקו באקראי למשלב Atezolizumab עם Bevacizumab או Sunitinib במינון 50 מ”ג. תוצאי הסיום העיקריים כללו את שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות בחולים עם ביטוי PD-L1 וההישרדות הכוללת.
מבין 915 משתתפים שגויסו בין מאי 2015 ועד אוקטובר 2016, 454 חולים חולקו באקראי למשלב Atezolizumab עם Bevacizumab ו-461 לטיפול ב-Sunitinib. החוקרים מדווחים כי ב-362 חולים תועדה מחלה חיובית ל-PD-L1. חציון משך המעקב עמד על 15 חודשים בניתוח ההישרדות ללא-התקדמות ועל 24 חודשים בניתוח הביניים להערכת ההישרדות הכוללת באוכלוסיה לפי כוונה לטפל.
בקרב חולים עם גידול חיובי ל-PD-L1, חציון משך ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 11.2 חודשים עם משלב Atezolizumab עם Bevacizumab לעומת 7.7 חודשים עם טיפול ב-Sunitinib (יחס סיכון של 0.74, P=0.0217). באוכלוסיה לפי כונה לטפל, יחס הסיכון של חציון ההישרדות הכולל עמד על 0.93 (רווח בר-סמך 95% של 0.76-1.14) והתוצאות לא היו מובהקות סטטיסטית בניתוח הביניים.
אירועים חריגים בדרגה 3-4 על-רקע הטיפול התרופתי תועדו ב-182 מבין 451 חולים (40%) בקבוצת הטיפול המשולב ב- Atezolizumab עם Bevacizumab וב-240 (54%) מבין 446 חולים בקבוצת הטיפול ב-Sunitinib. 24 חולים (5%) בקבוצת הטיפול המשולב ו-37 חולים (8%) בקבוצת הטיפול ב-Sunitinib פיתחו אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי, אשר הובילו להפסקת הטיפול.
החוקרים כותבים כי דרוש מעקב ארוך יותר בכדי לקבוע אם למשלב Atezolizumab עם Bevacizumab יש יתרון הישרדותי. ממצאי המחקר הנוכחי תומכים במשלב הנ”ל כטיפול קו-ראשון בחולים נבחרים עם ממאירות מתקדמת של הכליות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!