הערכת תוצאות טיפול קרינתי קצר בממאירות של הרקטום (מתוך כנס ה-GICS)

אפשרויות טיפול בהקרנות לפני ניתוח בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של הרקטום כוללות טיפול בן חמישה ימים או טיפול בן שלושה שבועות. מתוצאות מחקר בשלב 3 עולה כי לטיפול הניסיוני במהלך חמישה ימים תוצאות דומות לטיפול הסטנדרטי כיום, הניתן לאורך 28 ימים, עם רעילות נמוכה יותר.

במסגרת המחקר נכללו 515 חולים עם ממאירות לא-נתיחה של הרקטום, מתקדמת-מקומית (שלב cT3 או cT4), שחולקו באקראי לטיפול כימותרפי-קרינתי סטנדרטי (קבוצת ביקורת) או לטיפול קרינתי קצר (קבוצת התערבות). כל החולים קיבלו גם טיפול כימותרפי.

מינון הקרינה הסטנדרטי כלל 50.4 Gy שניתנו ב-28 פרקציות, בו-זמנית עם משלב FOLFOX (5FU, Leucovorin, Oxaliplatin). בקבוצת ההתערבות ניתן אותו משלב FOLFOX לאחר טיפול קרינתי קצר (5 ימים של קרינה במינון 500 cGy לאגן). חולים בשתי הקבוצות נותחו לאחר כ-12 שבועות מהתחלת הטיפול הקרינתי וכשישה שבועות לאחר טיפול ניאו-אדג’וונטי.

תוצא הסיום העיקרי היה שיעורי כריתה רדיקאלית, כאשר מהתוצאות עולה יתרון לקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת, אם כי ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית (77% לעומת 71%, p=0.081).

לאחר שלוש שנים, שיעורי ההישרדות ללא-מחלה היו דומים בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת (53% לעומת 52%, p=0.74), כמו גם שיעורי ההיארעות המצטברים של כשלון מקומי (22% לעומת 21%, p=0.82). עם זאת, תועדה מגמה לשיעורי הישרדות כוללים טובים יותר לאחר שלוש שנים בקבוצת ההתערבות (73% לעומת 65%, P=0.046).

החוקרים מדווחים כי שכיחות רעילות אקוטית של טיפול ניאו-אדג’וונטי בקבוצת ההתערבות הייתה נמוכה יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת (75% לעומת 83%, p=0.006), אך שיעור החולים עם תופעות רעילות בדרגה 3+ היה דומה בשתי הקבוצות (23% לעומת 21%).

מתוך כנס ה-GICS

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן