רקע
בכ־30% מהילדים עם אפילפסיה, התרופות אינן יעילות, והם נחשבים ל”עמידים לטיפול”. במקרים אלו, ניתוח להסרת מוקד האפילפסיה עשוי לשפר תוצאות. ההצלחה הניתוחית תלויה ביכולת לאתר במדויק נגעים מוחיים (כגון דיספלזיה קורטיקלית). עם זאת, פעמים רבות MRI רגיל אינו מזהה ממצאים ברורים.

שיטות
נבדקה קבוצה של ילדים עם אפילפסיה עמידה.

לכל הילדים בוצע MRI רגיל (3T) וגם MRI בעוצמה של 7T.

רדיולוגים מומחים השוו בין איכות התמונות, יכולת זיהוי נגעים, ושינוי באבחנה הקלינית או בתכנון הטיפול.

תוצאות
שיפור ברזולוציה: ה-MRI ב־7T סיפק תמונות חדות יותר עם הבחנה טובה יותר בפרטים אנטומיים עדינים.

גילוי נגעים נוספים: בכמה מקרים אותרו נגעים קורטיקליים שלא נראו ב־3T, בעיקר דיספלזיות קורטיקליות עדינות.

השפעה קלינית: במקרים מסוימים הממצאים החדשים השפיעו על החלטות טיפוליות, כולל התאמת מועמדות לניתוח.

בטיחות
ההדמיה הייתה בטוחה יחסית בילדים, ללא תופעות לוואי משמעותיות.

מסקנות
שימוש ב־MRI בשדה־על גבוה (7T) עשוי לשפר משמעותית את היכולת לזהות מוקדי אפילפסיה בילדים עמידים לטיפול תרופתי, במיוחד במקרים בהם MRI רגיל לא הדגים ממצאים ברורים. הדבר יכול לשנות את ניהול המחלה, להגדיל את סיכויי ההצלחה של טיפול ניתוחי ולשפר פרוגנוזה.

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר