צפיפות עצם נמוכה ומדד עצם טרבקולרית נמוך מנבאים סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Neurology)

בקרב מבוגרים עם מדד עצם טרבוקולרית (Trabecular Bone Score, או TBS) וצפיפות עצם נמוכה בצוואר ירך או בכלל הגוף סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צפיפות עצם נמוכה ודמנציה מופיעות בשכיחות גבוהה במקביל בקשישים, כאשר בחולי דמנציה מתואר לעיתים קרובות אובדן עצם מהיר לאור חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה. עם זאת, אין מידע אודות היקף הקשר בין אובדן עצם לפני התפתחות דמנציה ובין הסיכון להתפתחות הפגיעה הקוגניטיבית.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של צפיפות עצם באתרים שונים בשלד על הסיכון להתפתחות דמנציה בקשישים.

במחקר העוקבה הפרוספקטיבי הושלמה הערכה של צפיפות העצם בצוואר ירך, עמוד שדרה מותני וכלל הגוף וכן הערכה של מדד TBS באמצעות בדיקות DXA ב-3,651 משתתפים ללא דמנציה בין 2002-2005. מטופלים בסיכון לדמנציה היו במעקב עד 1 בינואר, 2020.

להערכת הקשר בין צפיפות העצם ההתחלתית ובין הסיכון להיארעות דמנציה השלימו החוקרים ניתוח סטטיסטי שכלל תקנון לגיל, מין, רמת השכלה, פעילות גופנית, הרגלי עישון, מדד מסת גוף, לחץ דם סיסטולי, לחץ דם דיאסטולי, רמות כולסטרול, HDL, היסטוריה של מחלות רקע (אירוע מוחי וסוכרת) וגנוטיפ APOE.

מבין 3,651 משתתפים (גיל חציוני של 72.3 שנים; 57.9% נשים), 688 (18.8%) אובחנו עם דמנציה לאורך חציון של 11.1 שנות מעקב, מהם 528 (76.7%) פיתחו מחלת אלצהיימר.

לאורך המעקב, במשתתפים עם צפיפות עצם נמוכה בצוואר ירך תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות דמנציה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.12 לכל ירידה של סטיית תקן, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.23) ומחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 1.14 לכל ירידה של סטיית תקן, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.28).

במהלך עשר השנים הראשונות מתחילת המחקר, הסיכון לדמנציה היה הגבוה ביותר בקרב משתתפים בשלישון התחתון של צפיפות עצם בצוואר ירך (יחס סיכון של 2.03, רווח בר-סמך 95% של 1.39-2.96) ובכלל הגוף (יחס סיכון של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.01-2.02) או מדד TBS (יחס סיכון של 1.59, רווח בר-סמך 95% של 1.11-2.28).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין מדדי צפיפות עצם ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את החשיבות של מדדי צפיפות עצם בחיזוי התפתחות דמנציה.

Neurology, March 22, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן