מה בין מיקום אירוע מוחי ובין הסיכון לדליריום? (J Stroke Cerebrovasc Dis)

דליריום מופיע בשכיחות גבוהה בחולים עם אירוע מוחי איסכמי ומהווה סמן פרוגנוסטי שלילי, כעת, מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases עולה כי מיקום האירוע המוחי וסוגו עשויים להשפיע על הסיכון להתפתחות דליריום.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות החשיבות של מיקום האירוע המוחי או סוגו על הסיכון להתפתחות דליריום.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית של מחקרים להערכת חולים עם אירוע מוחי חד, אשר דיווחו על מיקום וסוג האירוע המוחי על-פי הופעת דליריום. הסקירה כללה מאמרים בכל שפה, אשר פורסמו בין ינואר 2010 ועד יוני 2021 במאגרי MEDLINE, EMBASE, PsycINFO, CINAHL ו-Alois.

הסקירה כללה 31 מדגמי חולים עם 8,239 משתתפים.

מהנתונים עולה כי דליריום היה נפוץ יותר בחולים עם נגעים מעל לסנטוריום בהשוואה לנגעים מתחת לסנטוריום (סיכון יחסי של 2.01; רווח בר-סמך 95% של 1.49-2.72); במקרים בהם הייתה מעורבות של מערכת קדמית בהשוואה לאחורית (סיכון יחסי של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.78) ועם נגעים קורטיקאליים בהשוואה לנגעים תת-קורטיקאליים (סיכון יחסי של 1.54, רווח בר-סמך 95% של 1.25-1.89). עם זאת, לא זוהה קשר בין צד האירוע המוחי ובין הסיכון לדליריום.

מהנתונים עולה כי דליריום היה נפוץ יותר בחולים עם אירוע מוחי המורגי, בהשוואה לאלו עם אירוע מוחי איסכמי (סיכון יחסי של 1.74, רווח בר-סמך 95% של 1.42-2.11) ובחולים עם אטרופיה מוחית קודמת (סיכון יחסי של 1.66, רווח בר-סמך 95% של 1.21-2.27).

החוקרים כותבים כי מיקום האירוע המוחי וסוגו עשויים להשפיע על הסיכון להתפתחות דליריום. למרות שהממצאים מוגבלים חלקית לאור ההטרוגניות של המחקרים וההבדלים בתיאור הנגעים, תוצאות אלו עשויות לסייע בחיזוי הסיכון לדליריום בחולים עם אירוע מוחי חד ומדגישים את הפתופיזיולוגיה בבסיס התפתחות דליריום.

J Stroke Cerebrovasc Dis. 2021 Dec 23

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן