דליריום מופיע בשכיחות גבוהה בחולים עם אירוע מוחי איסכמי ומהווה סמן פרוגנוסטי שלילי, כעת, מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Stroke and Cerebrovascular Diseases עולה כי מיקום האירוע המוחי וסוגו עשויים להשפיע על הסיכון להתפתחות דליריום.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות החשיבות של מיקום האירוע המוחי או סוגו על הסיכון להתפתחות דליריום.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית של מחקרים להערכת חולים עם אירוע מוחי חד, אשר דיווחו על מיקום וסוג האירוע המוחי על-פי הופעת דליריום. הסקירה כללה מאמרים בכל שפה, אשר פורסמו בין ינואר 2010 ועד יוני 2021 במאגרי MEDLINE, EMBASE, PsycINFO, CINAHL ו-Alois.
הסקירה כללה 31 מדגמי חולים עם 8,239 משתתפים.
מהנתונים עולה כי דליריום היה נפוץ יותר בחולים עם נגעים מעל לסנטוריום בהשוואה לנגעים מתחת לסנטוריום (סיכון יחסי של 2.01; רווח בר-סמך 95% של 1.49-2.72); במקרים בהם הייתה מעורבות של מערכת קדמית בהשוואה לאחורית (סיכון יחסי של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.78) ועם נגעים קורטיקאליים בהשוואה לנגעים תת-קורטיקאליים (סיכון יחסי של 1.54, רווח בר-סמך 95% של 1.25-1.89). עם זאת, לא זוהה קשר בין צד האירוע המוחי ובין הסיכון לדליריום.
מהנתונים עולה כי דליריום היה נפוץ יותר בחולים עם אירוע מוחי המורגי, בהשוואה לאלו עם אירוע מוחי איסכמי (סיכון יחסי של 1.74, רווח בר-סמך 95% של 1.42-2.11) ובחולים עם אטרופיה מוחית קודמת (סיכון יחסי של 1.66, רווח בר-סמך 95% של 1.21-2.27).
החוקרים כותבים כי מיקום האירוע המוחי וסוגו עשויים להשפיע על הסיכון להתפתחות דליריום. למרות שהממצאים מוגבלים חלקית לאור ההטרוגניות של המחקרים וההבדלים בתיאור הנגעים, תוצאות אלו עשויות לסייע בחיזוי הסיכון לדליריום בחולים עם אירוע מוחי חד ומדגישים את הפתופיזיולוגיה בבסיס התפתחות דליריום.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!