הערכת סידן בעורקים כליליים מהווה כלי טוב לחיזוי הצורך בטיפול בסטטינים (JACC: Cardiovascular Imaging)

מנתונים שפורסמו בכתב העת JACC: Cardiovascular Imaging עולה כי בדיקה להערכת סידן בעורקים כליליים עשויה לזהות טוב יותר חולים בהם קיים צורך אמיתי בטיפול בסטטינים, להפחית את היקף המרשמים המיותרים לטיפול התרופתי ולשפר את ההיענות לטיפול, בהשוואה לנוסחאות המקובלות כיום להערכת הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את חשיבות השלמת מחקר אקראי להשוואת גישות המבוססות על מדד CAC (Coronary Artery Calcium) אל מול מדדי סיכון (Pooled Cohort Equations) להחלטה על התחלת טיפול בסטטינים למניעה ראשונית של מחלה קרדיווסקולארית טרשתית.

מחקר CorCal (Effectiveness of a Proactive Cardiovascular Primary Prevention Strategy, With or Without the Use of Coronary Calcium Screening, in Preventing Future Major Adverse Cardiac Events) היה מחקר אקראי שכלל 601 חולים ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, סוכרת, או טיפול קודם בסטטינים, אשר גויסו ממרפאות ראשוניות.

המשתתפים חולקו באקראי לגישה המבוססת על מדד CAC (302 חולים) או על מדדי סיכון (299 חולים) להחלטה על צורך בטיפול בסטטינים כמניעה ראשונית.

התוצאים העיקריים כללו את שיעור ההמלצות לטיפול בסטטינים והיענות סובייקטיבית לאורך שנה אחת בין גישה על-בסיס CAC או גישה המבוססת על מדדי סיכון.

המשתתפים בשתי הקבוצות היו תואמים היטב, כאשר 540 (89.9%) השלימו את המחקר. המלצה לטיפול בסטטינים ניתנה ל-101 משתתפים (35.9%) בזרוע בה החלטה על הטיפול בסטטינים התבססה CAC וב-124 משתתפים (47.9%) בזרוע בה החלטה על הטיפול בסטטינים התבססה על מדדי סיכון (p=0.005).

בהשוואה לגישה המבוססת על מדדי סיכון, השימוש במדד CAC הוביל לסיווג מחדש של ההמלצה ממתן טיפול בסטטינים להעדר צורך בטיפול ב-36% מהחולים ומהעדר צורך בטיפול בסטטינים להמלצה למתן סטטינים ב-5.6% מהמקרים.

רופאים קיבלו את ההמלצה שניתנה במסגרת ההתערבות במחקר להתחיל סטטינים ב-88.1% מהמשתתפים בזרוע CAC, לעומת 75% מאלו בזרוע מדדי סיכון.

שיעורי ההיענות של המטופלים להמלצה זו עמדו על 62.2% לעומת 42.2% לאחר שלושה חודשים (p=0.009). לאחר שנה אחת, ההיענות לטיפול בסטטינים נותרה גבוהה יותר, רמות LDL היו נמוכות יותר והעלויות היו דומות או מופחתות כאשר ההחלטה על טיפול בסטטינים התבססה על מדד CAC.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד CAC עשוי להיות טוב יותר ממדדי סיכון להחלטה על התחלת טיפול בסטטינים במסגרת מניעה ראשונית.

JACC: Cardiovascular Imaging 2021.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן