במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במחצית מהחולים שאושפזו עם זיהום בנגיף הקורונה ועליה ברמות טרופונין תועדה דות לנזק לשריר הלב בבדיקת MRI של הלב שבוצעה חודשיים מאוחר יותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עליית טרופונין נפוצה בחולים מאושפזים עם COVID-19, אך האתיולוגיה ברקע אינה ידועה. כעת הם השלימו בדיקת CMR (Cardiovascular Magnetic Resonance) להערכת נזק לשריר הלב במחלימי קורונה.
מדגם המחקר כלל 148 חולים בגיל ממוצע של 64 שנים עם COVID-19 בדרגה חמורה, אשר נדרשו לאשפוז וכשליש (48 חולים) נדרשו לתמיכה נשימתית. בכל החולים תועד עליה ברמות טרופונין והם הופנו להשלמת בדיקת CMR לאחר חציון של 68 ימים מהשחרור מבית החולים.
תפקוד חדר שמאל היה תקין ב-89% מהמחלימים (מקטע פליטה של 67%). האדרה מאוחרת של גדוליניום ו/או איסכמיה זוהו ב-54% מהמחלימים (80 מבין 148 נבדקים). ברבע מהמחלימים (39 מבין 148) תועדה צלקת דמוית-מיוקרדיטיס, אוטם ו/או איסכמיה זוהו ב-22% (32 מבין 148) ושתי הפתולוגיות תועדו ב-6% מהמחלימים (9 מבין 148).
נזק דמוי מיוקרדיטיס היה מוגבל לעד שלושה סגמנטים בשריר הלב ב-88% (35 מבין 40) מהמקרים ללא הפרעה נלווית בתפקוד חדר שמאל; מבין אלו, ב-30% תועדה מיוקרדיטיס פעילה.
אוטם לבבי תואר ב-19% מהמחלימים (28 מבין 148) ואיסכמיה מושרית זוהתה ב-26% (20 מבין 76) מאלו שעברו בדיקה במאמץ (כולל 7 חולים עם אוטם וגם איסכמיה). מבין החולים עם דפוס של נזק איסכמי, ב-66% (27 מבין 41) לא הייתה היסטוריה של מחלה כלילית. לא הייתה עדות לפיברוזיס דיפוזי או בצקת בשריר הלב המרוחק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בתקופת ההחלמה לאחר זיהום חמור בנגיף הקורונה עם עליית טרופונין, ניתן לזהות נזק דמוי מיוקרדיטיס. בחלק מהמקרים ישנה עדות להמשך תהליכי דלקת מקומיים. יש מקום להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם ממצאים אלו מעידים על מחלה שקטה קלינית קודמת או שינויים חדשים על-רקע הזיהום בנגיף הקורונה.
Eur Heart J. Published online February 18, 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!