ההבדלים בין נבדקים בעלי נטיה פוליטית לשמאל או לימין עשויים לנבוע משינויים עצביים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש המבוסס על בדיקות הדמיה של המוח ופורסמו בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences. החוקרים מצאו כי למרות צפייה באותם סרטונים הנוגעים למדיניות ההגירה, התגובות העצביות היו שונות בין ליברלים ושמרנים.

החוקרים שילוב בדיקת Functional Magnetic Resonance Imaging (fMRI) עם ניתוח תוכן סמנטי במטרה לבחון את המנגנונים העצביים בבסיס עיבוד התוכן הפוליטי. הם השלימו בדיקות של 38 גברים ונשים בגיל העמידה, עם נטיה לגישה שמרנית או ליבראלית בנוגע למדיניות ההגירה, בזמן שאלו צפו בסרטוני חדשות קצרים, פרסומות ונאומים המציגים עמדות שונות בנוגע למדיניות ההגירה.

לאחר כל סרטון, כל משתתף דירג בסולם של 1-5 עד כמה הסכים עם המסר הכללי של הסרטון, מהימנות מידע שהוצג ועד כמה הסרטון שהוצג גרם לו לשנות את עמדתו ולתמוך במדיניות שהוצגה.

מהמחקר עלו עדויות לקיטוב עצבי פעילות במוח המפרידה בין אלו עם עמדות פוליטיות ליבראליות לעומת שמרניות. קיטוב עצבי זוהה בקורטקס DMPFC (Dorsomedial Prefrontal Cortex), אזור במוח שנקשר עם פרשנות תוכן מוצג.

קיטוב עצבי באזור זה היה מוגבר ברגעים בהם הסרטון כללו שפה הנוגעת לסיכון ורגשות, עם דגש על מרכיבים בתוכן שככל הנראה עומדים בבסיס ההבדלים בפרשנות התוכן המוצג בין שמרנים וליבראלים. ככל שהפעילות המוחית הייתה דומה יותר לזו של “השמרן הממוצע” או לזו של “הליברל הממוצע”, כך סביר יותר כי האדם הנבדק נטה לאמץ את עמדת הקבוצה לאחר צפייה בסרטונים.

החוקרים מדגישים כי ההבדלים הללו אינם מעידים כי אנשים מחווטים שלא להסכים. במקום זאת, חוויות אישיות וכלי התקשורת בהם הם משתמשים תורמים ככל הנראה לקיטוב העצבי. במידה והמטרה היא להפחית את הקיטוב ולשנות את קו המחשבה, אזי יש לחשוב עמוקות כיצד להציג ולבנות את המידע הפוליטי, לדוגמא, ע”י הצגת מסרים הפונים לערכי הליבה של המצביע.

Proc Natl Acad Sci. Published October 20, 2020

לידיעה במדסקייפ