מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי כ-50-60% מהחולים עם COVID-19 בדרגה חמורה, המאושפזים ליחידות טיפול נמרץ, צפויים למעורבות קרדיווסקולארית, המובילה לעליה נוספת בסיכון הגבוה מלכתחילה לתחלואה ותמותה.

ההערכה הסטנדרטית והטיפול בחולים עם חשד או הוכחה לסיבוכים קרדיווסקולאריים של COVID-19 מהווים אתגר לא פשוט. אנמנזה, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה, אק”ג ובדיקות הדמיה עשויות לעיתים קרובות להספיק בחולים אלו, אך לאור החפיפה בין COVID-19 ובין אבחנות קרדיווסקולאריות נפוצות, דוגמת אי-ספיקת לב ואוטם לבבי חד, במקרים רבים נדרשות טכניקות הדמיה מתקדמות במטרה לסייע באבחנה המבדלת ובטיפול בחולים.

הכותבים ביקשו לספק מסמך הנחיות לניהול מספר תרחישים נפוצים בקרב חולים עם חשד או הוכחה ל-COVID-19 ומעורבות קרדיווסקולארית אפשרית, כולל אי-נוחות בחזה עם שינויים אלקטרו קרדיוגרפיים, אי-יציבות המודינאמית חדה, הופעה חדשה של הפרעה בתפקוד חדר שמאל, כמו גם בדיקות הדמיה בשלב הסב-אקוטי/כרוני של COVID-19.

בתחילת ההנחיות מדגישים המומחים את חשיבות השלמת בדיקות אבחנתיות לזיהום והשימוש באמצעי זהירות אוניברסאליים בקרב אנשי צוות רפואי המשלימים בדיקות הדמיה, כמו גם הקפדה על חיטוי הציוד והחדרים לאחר כל בדיקה.

סמנים בדם המשמשים להערכת נזק לאיברי מטרה, דלקת, תת-זילוח והפעלה של מסלולי תרומבוזיס/המוסטאזיס, עשויים לסייע בחיזוי הפרוגנוזה, אך כמעט אף אחד מהסמנים הללו אינו מהווה גורם ספציפי להפניה לבדיקות הדמיה מעבר לשיקול הדעת הקליני.

מנגד, רמות נמוכות-מתונות ולא עולות של סמנים לנזק לשריר הלב, דוגמת BNP ו-NT-proBNP, או סמני נזק לשריר הלב, דוגמת טרופונין לבבי, עשויים לסייע בשלילת הצורך בבדיקות הדמיה.

חשוב כי רופאים יהיו מודעים לכך שבמרבית החולים עם רמות חריגות של BNP/NT-proBNP או טרופונין לבבי אין אי-ספיקת לב חדה או אוטם לבבי; וכי עליה בריכוזים אלו משקפת ככל הנראה תהליכים מורכבים הכולל נזק/מתח של שריר הלב על-רקע מחלה סיסטמית.

בכל אחד מהתרחישים הללו הם שקלו את חשיבות בדיקת סמן להנחיית ההחלטה על בדיקות ההדמיה, הציעו שיקולים רלבנטיים בנוגע לאבחנה המבדלת וסיפקו הצעות כלליות בנוגע לשימושיות של טכניקות הדמיה מתקדמות שונות.

J Am Coll Cardiol. Published online July 20, 2020

לידיעה במדסקייפ