מקומה של בדיקת PET לאבחנה של אנצפלופתיה טראומטית כרונית (JAMA Neurology)

בדיקת הדמיה המיועדת לזיהוי חלבוני טאו אשר הדגימה תוצאות טובות באבחנת מחלת אלצהיימר ככל הנראה אינה מתאימה לזיהוי מקרים של אנצפלופתיה טראומטית כרונית (Chronic Traumatic Encephalopathy), מצב נוסף המתאפיין בהצטברות חלבוני טאו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין קישור FTP (Flortaucipir) בגוף ובין פתולוגיית חלבוני טאו לאחר המוות בחולה עם הוכחה פתולוגית ל-CTE. בדיקת FTP PET (Flortaucipir Positron Emission Tomography) הושלמה בשחקן פוטבול מקצועני לשעבר, אשר אובחן קלינית עם תסמונת אנצפלופתיה טראומטית. לאחר 17 שנות משחק פוטבול, הוא פרש ועבד כאיש פעלולים מקצועי.

בגיל 57, החולה סבל מדיכאון, נסיגה חברתית, התקפי זעם וירידה ביכולת לבצע מספר משימות במקביל. בגיל 63 התפתחו רעד תנוחתי והליכה לא-יציבה. בדיקות בגילאי 65 ו-68 שנים הדגימו פרקינסוניזם קל. בעקבות זאת, החולה אובחן קלינית עם תסמונת אנצפלופתיה טראומטית עם מאפיינים התנהגותיים, קוגניטיביים, תנועתיים וכן מאפייני מצב רוח. בגיל 72 שנים הוא פיתח פרכוסים חוזרים, אושפז והלך לעולמו. כ-52 חודשים טרם מותו, הוא השלים בדיקת הדמיה, כולל FTP PET.

הממצאים הפתולוגיים הדגימו אנצפלופתיה טראומטית כרונית בשלב 4, עם Neurofibrillary Tangles אופייניים למחלת אלצהיימר וממצאים שתאמו למחלת Limbic Argyrophilic Grain ואנצפלופתיה משנית ל-TDP-43 (Transactive Response DNA-binding Protein 43). בדיקות אימונו-היסטוכימיות ל-Alpha-Synuclein ו-Beta-Amyloid היו שליליות.

מהשוואת תוצאות בדיקותPET FTP אל מול הבדיקה לאחר המוות עלתה קורלציה מתונה, אשר לא הייתה מובהקת סטטיסטית. האזורים בהם תועד העומס הגדול ביותר של חלבוני טאו היו האזורים בהם תועדה העדות הדמייתית הבולטת ביותר לחלבוני טאו על-פי ערכי SUVR (Standardized Uptake Value Ratios) הגבוהים ביותר, אם כי ממוצע ערכי SUVR דומים זוהו באזורים עם עדות למעט משקעי חלבוני טאו בפתולוגיה.

לדברי החוקרים, יש להשלים מחקרים נוספים הקורלציה בין בדיקות ההדמיה וההערכה הפתולוגית לאחר המוות וכן לנסות ולזהות סמנים אפשריים לאנצפלופתיה טראומטית כרונית.

JAMA Neurology, January 6, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן