במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן תוספי EPA (Eicosapentaenoic Acid) מלווה בהיארעות נמוכה יותר של נגעים טרשתיים לא-יציבים בעורקים הכליליים בחולים המופנים להתערבות כלילית מילעורית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עד כה לא נערך מחקר להערכת הקשר בין טיפול ב-EPA ובין יציבות יציבות נגעים טרשתיים בעורקים הכליליים על-פי הדמיית OFDI (Optical Frequency Domain Imaging). השערתם הייתה כי מתן EPA מלווה בהפחתת אי-יציבות של נגעים טרשתיים.
לצורך המחקר אספו החוקרים נתונים אודות נגעים טרשתיים בעורקים הכליליים מ-121 חולים שהשלימו התערבות כלילית מילעורית בתקופה שבין אוקטובר 2015 ועד יולי 2018. מבין אלו, 109 חולים לא קיבלו טיפול EPA, בעוד ש-12 טופלו בתוספים אלו. בדיקת OFDI שימשה להערכת המאפיינים המורפולוגיים של כל נגע טרשתי.
החוקרים השלימו ניתוח PSM (Propensity Score Matching) של חולים שטופלו ב-EPA ואלו שלא קיבלו את הטיפול לפני התערבות כלילית מילעורית. מאפייני הבסיס היו מאוזנים בין השתי הקבוצות, כולל גיל, מין, מדד מסת גוף, סוכרת, יתר לחץ דם, בדיסליפידמיה, מחלת כליות כרונית, עישון, התערבות כלילית או ניתוח מעקפים קודם, אוטם לבבי קודם, טיפול קודם בסטטינים, תסמונת כלילית חדה, ריכוז המוגלובין מסוכרר, ריכוז LDL, טריגליצרידים ו-HDL). נתוני OFDI מ-60 חולים נבחנו במחקר זה.
החוקרים מדווחים כי בקבוצת הטיפול ב-EPA אינדקס הליפידים הממוצע היה נמוך יותר משמעותית (818 לעומת 1,574, p=0.010), כמו גם דרגת המקרופאגים (13.5 לעומת 19.3, p=0.019), אך זוהה עובי מינימאלי של המעטפת הפיברוטית שהיה גדול יותר (109.2 לעומת 81.6 מיקרומטר, p=0.040), בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת.
מניתוח סטטיסטי עלה כי טיפול קודם ב-EPA נקשר בקשר בלתי-תלוי עם אינדקס ליפידים ודרגת מקרופאגים נמוכים יותר (p=0.043 ו-p=0.024, בהתאמה).
ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי טיפול EPA מלווה בהפחתת אי-יציבות נגעים כליליים טרשתיים בחולים המופנים להתערבות כלילית מילעורית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!