מנתונים שפורסמו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology) עולה כי חשיפת מטופלים לקרינה במהלך בדיקת CCTA (Coronary CT Angiography) ירדו בקרוב ל-80% במהלך עשר השנים האחרונות, בעיקר בשל התקדמות טכנולוגית הודות לפיתוחי חומרה ותוכנה. יתרה מזאת, הפחתת החשיפה לקרינה במסגרת בדיקות אלו לא השפיעה משמעותית על איכות התמונה.
מטרת המחקר הייתה לבחון את מנת החשיפה לקרינה במסגרת בדיקת CCTA.
מדגם המחקר כלל 61 בתי חולים מ-32 מדינות, אשר גייסו באופן פרוספקטיבי 4,502 משתתפים שהיו מיועדים לבדיקת CCTA במהלך חודש אחד בשנת 2017. נתוני בדיקות CTA והתמונות נבחנו במעבדה מרכזית, תוך השוואה לבדיקה במינון דומה משנת 2007. ניתוח סטטיסטי בוצע לזיהוי גורמים מנבאים שנקשרו עם מנת הקרינה.
ההתוויה הנפוצה ביותר לבדיקת CCTA של הלב הייתה הערכת מחלת עורקים כלילית ב-89% מהמשתתפים. חציון תוצר DLP (Dose-Length Product) של בדיקת CCTA עמד על 195mGy*cm (טווח בין-רבעוני של 110-338 mGy*cm). בהשוואה לשנת 2007, תוצר DLP ירד ב-78% ללא עליה בשיעור בדיקות CCTA לא-אבחנתיות (1.7% בשנת 2007 לעומת 1.9% בשנת 2017, p=0.55).
החוקרים מדווחים על שונות של פי 37 בחציון DLP בין בתי חולים עם תוצר DLP הנמוך ביותר והגבוה ביותר (טווח של 57-2,090mGy*cm).
גורמים מנבאים בלתי-תלויים של מנת הקרינה בבדיקת CCTA כללו את משקל הגוף, קצב הלב, מקצב סינוס, נפח הצינורית, שחזור תמונות ובחירת פרוטוקולי סקירה.
המחקר הגדול הנ”ל להערכת מנות קרינה הצביע על ירידה משמעותית במהלך העשור האחרון בחשיפה לקרינה במסגרת בדיקות CCTA. עם זאת, ההבדלים הניכרים במינוני קרינה בין מרכזים שונים מדגישים את הצורך בהכשרה נוספת של מרכזים וקביעת פרוטוקולים סטנדרטיים להדמיה לבבית.
Eur Heart J. Published online August 25, 2018.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!